הבנת הפוטנציאל הגלום בדיקור הסיני כטיפול אנטי-דלקתי כרוכה בהבנת המנגנון הפיזיולוגי במסגרתו הוא פועל לצד הדגמת תועלות במבחנים קליניים מבוקרים.

עבודה שבוצעה בדרום-קוריאה בשיתוף עם בי"הס לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון במודל עכברים נמצא כי דיקור בנקודה ST36 מחולל תגובת שרשרת נוירו-אימונולוגית דרך עצב הוואגוס, הגורמת לעיכוב הפרשת TNF-alpha בטחול. לאחר הזרקת LPS (ליפופוליסכרידים שיוצרו על ידי E.Coli), הידוע כמעלה רמות של TNF-alpha, נמצא כי עכברים שקיבלו 30 דקות של דיקור בנקודה הנ"ל הפרישו משמעותית פחות TNF-alpha בסרום בהשוואה לעכברים שקיבלו זריקת LPS בלבד. על מנת להבין האם הפעילות האנטי דלקתית שנצפתה התרחשה בטחול או מוקדים אחרים בוצע PCR בזמן אמת ברקמת האיבר במטרה לבדוק את כמות הmRNA של הציטוקין. בבדיקה נמצא כי לאחר דיקור התרחש וויסות בתרגום הציטוקין בטחול.

החוקרים חזרו על הניסוי לאחר שביצעו כריתה לעצב הטחול ולאחר מכן לעצב הוואגוס ומצאו כי השפעת הדיקור נחלשה. על כן הסיקו כי דיקור מחולל תגובה נוירו-מודולטורית בעצב הטחול דרך עצב הוואגוס. [1]

עבודה  נוספת שפורסמה בשבוע האחרון, שבוצעה בשיתוף פעולה בין אוניברסיטאות באוסטרליה וסין, בדקה את יעילות הדיקור או המוקסה (בעירת תפרחת לענה-מצויה בסמוך לנקודות דיקור) בנקודות ST36+CV4 בטיפול בחולי התסמונת העייפות הכרונית. העבודה בדקה את הקשר בין השפעת הטיפול לבין התגובה הסימפטתית על ידי - HRV (Heart Rate Variability ואת השפעת הטיפול על רמת העייפות על ידי FAI (Fatigue assessment instrument).  זרועות המחקר כללו חולים המקבלים דיקור, חולים המקבלים מוקסה ובריאים המקבלים דיקור. תוצאותיו של המחקר הדגימו שיפור ניכר ברמת העייפות של החולים ושל הבריאים אך לא נמצא קשר בין שינוי קצב הלב לשינוי ברמת העייפות. [2]

עבודות אחרות שעסקו במנגנון הפיזיולוגי של תסמונת העייפות הכרונית הציעו כי מדובר במחלה היושבת על הקשר הנוירו-אימונולוגית, המערבת עלייה של ציטוקינים פרו-דלקתיים ואת האינטראקציה שלהם עם מערכת העצבים המרכזית המביאה לשינויים התנהגותיים הכוללים דיכאון, אבדן מוטיבציה ועייפות. על פי כך, ניתן להבין את הקשר בין העבודות ואת המנגנון במסגרתו עשוי לעבוד הדיקור במחלות דלקתיות נוספות, בין אם מדובר בשיפור קליני של ליווי מטופל לכיוון הרגרסיה או ברמת שיפור איכות חייו לצד המחלה [3,4].

באופן די מפתיע בעודי כותב רשומה זו, התפרסמה לה בשבוע האחרון עבודה שעסקה גם היא בהשפעתו האנטי-דלקתית של הדיקור, אולם מהכיוון השני. בעבודה בדקו חוקרים מאוניברסיטת בייג'ין את יעילות הדיקור ואת מנגנון הפעולה האנטי דלקתי שלו בטיפול בעכברים שנחשפו במשך 4 שבועות למתח חיצוני מתמשך. העכברים חולקו ל4 קבוצות: כאלה שלא נחשפו לסטרס, כאלה שנחשפו ולא טופלו, כאלה שנחשפו וטופלו במהלך החשיפה בדיקור (כל יומיים PC6+GV20) וכאלה שנחשפו וטופלו במהלך החשיפה בפרוזאק. לפני ואחרי הניסוי העכברים עברו מבחני ניטור לרמת דיכאון, בדיקת משקל גוף, וכן נבדקו רמותיהם של גורמי דלקת שונים (PGE-2, NO, COX-2, iNOS, NFkB P65) באזורי מוח האחראיים על מצב הרוח - קליפת המוח הקדם-מצחית וההיפוקמפוס.

תוצאות המחקר העידו באופן מובהק על השפעת הדיקור על התנהגותם של העכברים ועל יעילותו בטיפול בדיכאון שמקורו במתח כרוני. נוסף לכך הודגמה ירידה משמעותית בכל מדדי הדלקת שנבדקו בהשוואה לעכברים שלא קיבלו דיקור ובחלקם השיפור השתווה לשיפור שהודגם במתן פרוזאק [5].

עבודות אלו מספקות הסבר מדעי מעניין לתופעה שמטפלים רבים נתקלים בה, הקשורה לאופי ההוליסטי של הטיפול בדיקור. בין אם המטופל סובל ממיגרנות, מכאבי כתף או מכאבי גב תחתון, יחווה "תופעת לוואי" של הפגת מתחים, שיפור במצב הרוח או תחושת חיוניות נלווית לטיפול. הרפואה הסינית הסבירה את התופעה על ידי טרמינולוגיות כגון "איזון בין יין ליאנג", "הסדרת זרימת המרידיאנים", "פתיחת סטגנציות" וכו', שהיו רלוונטיות טרם ידענו על ציטוקינים ונוירופפטידים.
המנגנון הנוירו-אימונולוגי מאפשר הבנת קשרים נוספים שהרפואה הסינית טענה לגביהם.

הנקודה St36 תוארה בספרות הקלאסית של הרפואה הסינית כנקודה עיקרית לחיזוק הצ'י. אותו חיזוק צ'י שאלפי שנים לאחר מכן מתגלה בצורת עיכוב ציטוקינים פרו דלקתיים, פעילות פרא-סימפטתית של עצב הוואגוס ועוד.

כיום השימוש הנרחב בדיקור הסיני מתקיים בתחומי הטיפול בכאב הכרוני מאחר וזהו התחום המביא לתגמול המידי ביותר עבור המטפל ועבור המטופל. כאשר מדובר במחלות אוטו-אימוניות, התגמול מצוי בעיכוב פעילות המחלה, תוצאה סמויה מהעין מאחר והמטופל עדיין חווה את מחלתו ואת מכאוביו. הובלת המטופל לשיפור מחייבת את התמדתו בטיפול. העבודות הנ"ל, ועבודות נוספות [6,7,8], מלמדות על פוטנציאל הדיקור הסיני כטיפול אנטי-דלקתי במגוון מחלות אוטו-אימוניות. על מנת ליישם אותו ולהגיע לתוצאות הולמות - על המטפל בדיקור ועל הרופא המטפל לשתף פעולה ולהכין המטופל לתהליך ארוך טווח.

מקורות:

1. Lim HD, Kim MH, Lee CY, Namgung U. Anti-Inflammatory Effects of Acupuncture Stimulation via the Vagus Nerve. PLoS One. 2016;11(3):e0151882. doi:10.1371/journal.pone.0151882.

2. Shu Q, Wang H, Litscher D, et al. Acupuncture and Moxibustion have Different Effects on Fatigue by Regulating the Autonomic Nervous System: A Pilot Controlled Clinical Trial. Sci Rep. 2016;6:37846. doi:10.1038/srep37846.

3. Arnett SV, Alleva LM, Korossy-Horwood R, Clark IA. Chronic fatigue syndrome – A neuroimmunological model. Med Hypotheses. 2011;77(1):77-83. doi:10.1016/j.mehy.2011.03.030.

4. Morris G, Berk M, Galecki P, Walder K, Maes M. The Neuro-Immune Pathophysiology of Central and Peripheral Fatigue in Systemic Immune-Inflammatory and Neuro-Immune Diseases. Mol Neurobiol. 2016;53(2):1195-1219. doi:10.1007/s12035-015-9090-9.

5. Lu J, Shao R-H, Jin S-Y, Hu L, Tu Y, Guo J-Y. Acupuncture ameliorates inflammatory response in a chronic unpredictable stress rat model of depression. Brain Res Bull. 2016.

6. Zhang R, Guo L, Yin Y, Chen T, Ma W. [Effect of Electroacupuncture on Serum TNF-α, IL-1β and Intercellular adhesion molecule 1 Levels in Rheumatoid Arthritis Rats]. Zhen ci yan jiu = Acupunct Res. 2016;41(1):51-54. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27141621. Accessed November 20, 2016.

7. Ouyang B-S, Gao J, Che J-L, et al. Effect of electro-acupuncture on tumor necrosis factor-α and vascular endothelial growth factor in peripheral blood and joint synovia of patients with rheumatoid arthritis. Chin J Integr Med. 2011;17(7):505-509. doi:10.1007/s11655-011-0783-2.

8. Ouyang B-S, Che J-L, Gao J, et al. [Effects of electroacupuncture and simple acupuncture on changes of IL-1, IL-4, IL-6 and IL-10 in peripheral blood and joint fluid in patients with rheumatoid arthritis]. Zhongguo Zhen Jiu. 2010;30(10):840-844. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21058483. Accessed November 8, 2016.