כבר כתבתי כאן בעבר, כי הקונספציה לפיה יש לאזן בין המלחמה בקורונה לאינטרס הכלכלי אין לה על מה להתבסס מאחר שמחקרים מלמדים כי צעדי המניעה, לרבות סגר, תורמים רק לחלק קטן של הירידה בתוצר.

מאמר חדש של אוניברסיטת אוקספורד מוכיח גם הוא כי דווקא מדינות אשר שמרו על תמותה נמוכה מהוירוס הצליחו בדרך כלל להקטין גם את הנזק הכלכלי.

אין כמעט מחלוקת על כך כי סגר ("Lockdown") הוא האמצעי המהיר ביותר להורדת רמת התחלואה והתמותה מקורונה. ניו זילנד למשל, אשר יישמה מדיניות של סגר הדוק והצליחה להוריד את מספר המתים הכולל ל-23 (!) הצליחה, כך נראה, גם לשמור על כלכלתה. מאז תחילת השנה ועד אמצע יולי, המדד המרכזי בניו זילנד ירד בפחות מ-1% בעוד מדד ת"א 35 איבד בתקופה המקבילה כ-17%.

נראה כי הניסיון לדחות את יישום הסגר הכולל בישראל, במצב שבו מתגלים מדי יום אלפי מאומתים, הוא חלם שמקורו במצב הפוליטי אליו נקלעה ישראל. מוטב שהפוליטיקאים יתעשתו ויפקידו את ניהול המשבר בידי צוות מומחים בתחומי הכלכלה והבריאות לתקופה מוגבלת של שישה חודשים, אשר ישקלו אך ורק שיקולים ענייניים ויהיו חופשיים מלחצים פוליטיים. צעד כזה כבר נעשה בעבר בעתות משבר במדינות אחרות.