לאחר פגיעת טיל איראני בבית החולים סורוקה בבאר שבע, נשמעו זעקות מכל הקשת הפוליטית: איתמר בן גביר השווה התקפה על בית חולים לפעולה נאצית, שר הבריאות דיבר על פשע מלחמה ושר התרבות הכריז ש"רק חלאות המין האנושי יורים טילים על ילדים חולים במיטותיהם".
גם פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), קרא לקהילה הבינלאומית לגנות: "עיני כל העולם צריכות להיות נשואות הבוקר אל בית החולים סורוקה כדי להבין איך באמת נראה פשע מלחמה". ההסתדרות הרפואית העולמית (WMA) אכן גינתה והוסיפה: "כל התקפה על בית חולים מפרה את החוק הבינלאומי".
תקיפת בית חולים בזמן מלחמה היא אכן פשע מלחמה איום: 33 מתוך 36 מרפאות ובתי החולים בעזה הותקפו בחודשים האחרונים, חלקם נהרסו כליל. ארגון הבריאות העולמי (WHO) תיעד 700 התקפות על מוסדות רפואיים ויותר מ–180 התקפות על אמבולנסים. 1,581 אנשי צוותים רפואיים נהרגו בהתקפות הללו, 360 נעצרו ומוחזקים בישראל במעצר ללא משפט, וכאלף מטופלים נהרגו. גם במלחמה עם איראן ישראל תקפה מרכז של הסהר האדום ושני בתי חולים גדולים בטהראן.
הטענה הישראלית, שלא ניתן להשוות משום שהמוסדות הרפואיים בעזה היו בעצם מוקדי טרור, מופרכת. ראשית, הטענה מעולם לא הוכחה. זה שדובר צה"ל חזר עליה שוב ושוב, לא מהווה הוכחה. מאות אנשי רפואה זרים ששהו חודשים רבים בבתי חולים ברצועה העידו כי לא נתקלו בתאי טרור בזמן עבודתם שם. שנית, יש תיעוד של ציוד רפואי רב שהושחת לאחר שחיילי צה"ל נכנסו רגלית לבתי החולים, ולבסוף — ישראל גם "חנקה" את מערכת הבריאות כשעצרה הכנסת סיוע הומניטרי, כולל תרופות, דלק וחמצן, וכשהרגה או עצרה אנשי צוות רפואי, כולל מנהלי מחלקות.
כאשר רופאים ישראלים קראו בפומבי להפציץ את בתי החולים ברצועת עזה בנובמבר 2023 וכתבו כי "תושבי עזה שמצאו לנכון להפוך את בתי החולים לקיני טרור, הם אלה שהביאו על עצמם את השמדתם", הר"י שתקה
בכל מהלך המלחמה הר"י נותרה דוממת. לא גינוי, לא קריאה להפסקת הפעולות. כאשר רופאים ישראלים קראו בפומבי להפציץ את בתי החולים ברצועת עזה בנובמבר 2023 וכתבו כי "תושבי עזה שמצאו לנכון להפוך את בתי החולים לקיני טרור, הם אלה שהביאו על עצמם את השמדתם", הר"י שתקה.
התגובה לפניות אישיות שלנו כרופאים אל מנהלי הארגון היתה תמיד זהה: "הר"י לא אחראית על מה שנעשה מחוץ לגבולות ישראל או על האתיקה של פעילות צה"ל ברצועה".
לפני כחודש שלחנו להר"י מכתב, שעליו חתומים 188 רופאים, עקב הפסקת הסיוע ההומניטרי לרצועה והתקיפות נגד אזרחים ומוסדות רפואיים. דרשנו לקיים דיון דחוף ולהוציא נייר עמדה ברור באשר למוסריות ו"להלימה של צעדי הממשלה את האתיקה ואת הדין הבינלאומי".
בהר"י פרסמו נייר עמדה קצר בחודש מאי, שבו נכתב כי ההסתדרות קוראת לשחרור מיידי של החטופים, קוראת לא להשתמש במרכזים רפואיים כמרכזי טרור, לא לתקוף מוסדות רפואיים אלא אם כן הם משמשים כבסיס לפעולות טרור וקוראת לאפשר מעבר בטוח של ציוד הומניטרי לאזרחים.
נייר העמדה, שפורסם באתר הארגון, הוסר ממנו לאחר יומיים מסיבה שלא הוסברה, אך הוא פורסם שוב בחודש יוני, עם שינוי קל: הארגון הוריד את המשפט שהיה בתחילת הצהרתו מחודש מאי, שלפיו "הר"י צופה בדאגה בתנאים הקשים ברצועת עזה". מתברר שבין מאי ליוני המצב ברצועה הפסיק להדאיג את הר"י.
במדינת ישראל יש היררכיה מוסכמת של סבל, וערך החיים אינו שווה: הילד העזתי שעבר כריתת גפה בלי הרדמה, הנער שנהרג במיטת חוליו בעת התקפה ישראלית על ביה"ח שבו שכב, התינוקת הבוכיה המכוסה דם שכל בני משפחתה נהרגו בהתקפה – כל אלה מכונים "נזק אגבי" בפי רוב תושבי הארץ וגם בפי השלטון
הנציגות הרפואית אינה שונה בנוף הישראלי משאר אזרחי המדינה. כל אלה שזועקים כעת נגד פגיעה באזרחים ובבתי חולים לא אמרו מילה במשך שנתיים שבהן כל עקרונות המוסר הללו נדרסו באופן שיטתי. ליהיא לפיד פרסמה ברשתות החברתיות תמונה של עריסת נכדתה מלאה ברסיסי זכוכית מפגיעת הדף בבית בנה עקב תקיפה איראנית: "עד עכשיו אני עם צמרמורת", היא כתבה. "תינוקת בת שנה וחודשיים שהמיטה שלה מלאה בזכוכיות שבורות. לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היא היתה שם".
לפיד מעולם לא גינתה את מותם של אלף פעוטות מתחת לגיל שנה בתקיפות הישראליות בעזה. במדינת ישראל יש היררכיה מוסכמת של סבל, וערך החיים אינו שווה: הילד העזתי שעבר כריתת גפה בלי הרדמה, הנער שנהרג במיטת חוליו בעת התקפה ישראלית על בית חולים שבו שכב, התינוקת הבוכיה המכוסה דם שכל בני משפחתה נהרגו בהתקפה – כל אלה מכונים "נזק אגבי" בפי רוב תושבי הארץ וגם בפי השלטון.
כשתוקפים בית חולים ישראלי, גם אם הוא ממוקם ליד בסיס צבאי, העולם מזדעק. אך הארגון הרפואי היציג בישראל, כמו גם הנציגויות הרפואיות ברחבי העולם, לא אמרו מילה נגד ההרס החוזר ונשנה של מערכת הבריאות בעזה, או נגד תקיפת בתי חולים בטהראן.
הכותבת, ד"ר מיכל פלדון, היא רופאת ילדים
(המאמר התפרסם לראשונה ב"הארץ")
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
