מענה קולי רפואי המבוסס על בינה מלאכותית המסוגלת לנהל שיחות רפואיות באמצעות קול, עשוי לחולל מהפכה בתקשורת עם חולים ולהרחיב את צוות הטיפול. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת npj Digital Medicine בשבוע שעבר.
עוד בעניין דומה
על פי המחקר הכלים הקוליים יכולים לשמש כעוזרים דיגיטליים מתקדמים שייתנו מענה טלפוני לחולים 24/7. הם יכולים לבצע בדיקות מעקב אחרי מחלות כרוניות, לשלוח תזכורות בדבר נטילת תרופות, לתאם פגישות ואפילו לבצע טריאז' ראשוני. במקום שהחולה יחכה שעות לתור או שהצוות הרפואי יבזבז זמן על משימות אדמיניסטרטיביות, הסוכן הדיגיטלי יטפל בכל אלה אוטומטית בשיחת טלפון רגילה.
הטכנולוגיה כבר עובדת בפועל. כך למשל, חולים דוברי ספרדית שההתקשרות שלהם היתה מול סוכן דיגיטלי בשפתם הסכימו פי שניים יותר לבדיקת סרטן מעי מאשר לפנייה באנגלית, עם דיוק של 99% בייעוץ הרפואי שקיבלו. למעשה, המענים הקוליים הללו משמשים כעוזר רפואי אישי הזמין בכל עת, דובר את שפת המטופל וזוכר את ההיסטוריה הרפואית שלו.
החוקרים מאוניברסיטת ססקצ'ואן בקנדה ומבית הספר לרפואה הרווארד בבוסטון מתארים את הכלים החדשים, המבוססים על בינה מלאכותית גנרטיבית, כמערכות שיח מתקדמות שיכולות להבין ולייצר דיבור טבעי בזמן אמת. בניגוד לצ'אטבוטים רגילים שפועלים לפי תסריטים קבועים מראש, המערכות החדשות מאומנות על כמויות עצומות של ספרות רפואית ותמלילי חולים ויכולות ליצור תגובות מותאמות לכל מצב קליני ספציפי.
המערכות מסוגלות לזהות ניואנסים בתיאור תסמינים, להבהיר מידע חסר או סותר ולשלב נתונים מהרשומה הרפואית ומשיחות קודמות. הן יכולות לבצע משימות כמו טריאז' תסמינים, מעקב יומיומי אחר מחלות כרוניות, בדיקת דבקות בטיפול תרופתי והעברת מקרים דחופים לצוות הרפואי.
כאמור, במחקר מעשי שבדק יישום של מערכת רב לשונית לעידוד בדיקות סרטן מעיים באוכלוסיות מוחלשות, התברר כי כאשר הסוכן הדיגיטלי דיבר עם חולים בשפת האם שלהם (ספרדית), שיעור ההסכמה לבדיקת FIT היה כפול מאשר בקרב דוברי אנגלית (18.2% לעומת 7.1%) ומשך השיחות היה ארוך משמעותית (6.05 לעומת 4.03 דקות).
המחקרים בחנו את בטיחות המערכות במבחן נרחב שכלל למעלה מ-307,000 שיחות מדומות עם חולים שנבדקו על ידי רופאים מורשים. התוצאות הראו דיוק של יותר מ-99% בייעוץ רפואי ללא אף מקרה של נזק חמור פוטנציאלי. יש לציין שהמחקר טרם עבר ביקורת עמיתים מלאה.
המערכות יכולות לטפל גם במשימות אדמיניסטרטיביות כמו תזמון פגישות, שאלות בנושא חיוב, אימות ביטוח ותזכורות. הן מסוגלות להפחית מחסומי נסיעה עבור חולים עם מגבלות ניידות או חסמים גיאוגרפיים על ידי זיהוי הזדמנויות לפגישות וירטואליות וסיוע בתיאום תחבורה.
החוקרים מזהים מספר אתגרים טכניים ותפעוליים ובין השאר, זמני תגובה של המערכות המתקדמות שעלולים ליצור הפסקות מביכות בשיחה וקושי בזיהוי מדויק של תורות דיבור. מבחינת בטיחות, קיים חשש שחולים יסמכו יותר מדי על עצותיה של המערכת הדיגיטלית, במיוחד כאשר הן נשמעות משכנעות.
המחקר מציע מסגרת לסיווג השימושים לפי רמת סיכון: משימות בסיכון נמוך, הכוללות תפקידים אדמיניסטרטיביים כמו תזמון וחיוב; משימות בסיכון בינוני הכוללות פעילות מונעת ותזכורות; ומשימות בסיכון גבוה הכוללות ייעוץ רפואי, טריאז' ותמיכה בהחלטות קליניות.
מבחינה רגולטורית, מערכות שמבצעות פונקציות רפואיות יסווגו כתוכנת מכשיר רפואי ויצטרכו לעמוד בתקנות המתאימות. שאלות של אחריות לנזקים יתבררו במלואן בין מפתחי המערכות, הרופאים ומערכות הבריאות.
המחקר מדגיש שנדרשת ולידציה קלינית נרחבת יותר. עבור יישומים בסיכון גבוה יהיה צורך במחקרים מבוקרים אקראיים להערכת תוצאים קליניים וסיכוני בטיחות, בעוד שעבור פונקציות בסיכון נמוך יותר יספיקו הערכות פרגמטיות ומחקרי שימושיות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
