תסמונת סטיבנס-ג'ונסון (SJS, Stevens-Johnson syndrome) ונמק אפידרמלי רעלני (TEN, toxic epidermal necrolysis) הן מחלות מסכנות חיים, המאופיינות בנמק נרחב וניתוק של האפידרמיס. למרות שישנם מטופלים ששורדים את האירוע האקוטי, רבים מהם סובלים מסיבוכים ארוכי טווח. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Dermatology, חוקרים ביקשו להעריך את הסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית בקרב שורדי תסמונת סטיבנס-ג'ונסון ונמק אפידרמלי רעלני.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר עוקבה ארצי מבוסס-אוכלוסייה, תוך שימוש בנתונים ממכון המחקר הלאומי לבריאות של טייוואן, שחובר למרשם הלאומי לתמותה, בין השנים 1998 ל-2021. שורדי תסמונת סטיבנס-ג'ונסון ונמק אפידרמלי רעלני זוהו והותאמו למשתתפים ללא התסמונות, לפי גיל, מין ומדד צ'רלסון לתחלואה נלווית. אנליזת הנתונים בוצעה בין נובמבר 2023 ליוני 2024. החשיפות שנבדקו היו שבץ מוחי או מחלת לב איסכמית, שהופיעו לאחר ההישרדות מהתסמונות. לשם הערכת הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות אלו, נעשה שימוש במודלים סטטיסטיים של סיכונים יחסיים מסוג קוקס.
בקבוצת המטופלים עם שבץ מוחי נכללו 10,571 שורדים (גיל ממוצע 56.1 [סטיית תקן 18.5] שנים; 5,358 נשים [50.7%] ו-5,213 גברים [49.3%]), ואילו בקבוצת המטופלים עם מחלת לב איסכמית נכללו 11,084 שורדים (גיל ממוצע 56.6 [סטיית תקן 18.6] שנים; 5,561 נשים [50.2%] ו-5,523 גברים [49.8%]).
תוצאות המחקר הדגימו כי שורדי תסמונת סטיבנס-ג'ונסון ונמק אפידרמלי רעלני נמצאו בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית (שבץ מוחי: יחס סיכונים 1.65 [רווח בר-סמך 95%: 1.57-1.72],תת חלוקה: יחס סיכונים 1.40 [רווח בר-סמך 95%: 1.33-1.46], מחלת לב איסכמית: יחס סיכונים 1.58 [רווח בר-סמך 95%: 1.51-1.65], תת חלוקה: יחס סיכונים 1.32 [רווח בר-סמך 95%: 1.26-1.38), וכן לתמותה ממחלות אלו (שבץ מוחי: יחס סיכונים 1.69; רווח בר-סמך 95%: 1.46-1.96; מחלת לב איסכמית: יחס סיכונים 1.55; רווח בר-סמך 95%: 1.32-1.82), בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת. הסיכון לתמותה היה הגבוה ביותר במהלך השנה הראשונה לאחר האירוע האקוטי, אך נותר משמעותי גם לאורך תקופה של ארבע עד שבע שנים. בנוסף, גיל מבוגר ואשפוז ביחידה לטיפול נמרץ בזמן אבחנת המחלה היו קשורים באופן מובהק לסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולרית.
החוקרים מסכמים כי שורדי תסמונת סטיבנס-ג'ונסון ונמק אפידרמלי רעלני מצויים בסיכון מתמשך למחלות קרדיווסקולריות, גם לאחר חלוף השלב האקוטי. ממצאים אלו מצביעים על צורך במאמצים להפחתת הסיכון המוגבר לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית בקרב שורדים. נדרשים מחקרים נוספים, המבוססים על מאגרי מידע או רישומים הכוללים נתונים קליניים מפורטים יותר, לצורך אימות הממצאים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
