במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open נמצא כי ביצוע טרומבקטומיה אנדווסקולרית (EVT) יחד עם טיפול רפואי מיטבי בחולים עם חסימת עורקים ורטברו-בזילריים לאחר 24 שעות מהפעם האחרונה בה נראו תקינים היה קשור לשיעור גבוה יותר של תוצאי תפקוד טובים בתום 90 יום ולתמותה נמוכה יותר בהשוואה לטיפול רפואי מיטבי בלבד. המחקר כלל 202 חולים מ-11 מרכזי שבץ מוחי מקיפים בסין, וממצאיו הראו שטרומבקטומיה שבוצעה מעבר לחלון הזמן המקובל עדיין מועילה לחולים מסוימים.
עוד בעניין דומה
זהו מחקר עוקבה פרוספקטיבי רב-מרכזי שגייס חולים בין השנים 2019-2024 מ-11 מרכזי שבץ מוחי מקיפים ברחבי סין. החולים חולקו לשתי קבוצות: אלה שעברו טרומבקטומיה אנדווסקולרית יחד עם טיפול רפואי מיטבי ואלה שקיבלו טיפול רפואי מיטבי בלבד. המטרה העיקרית הייתה מצב תפקודי טוב (ציון סולם רנקין מותאם 0-3) בתום 90 יום, ומדדי הבטיחות כללו דימום תוך גולגולתי סימפטומטי תוך 24 שעות ותמותה בתום 90 יום.
במחקר השתתפו 202 חולים עם חסימה ורטברו-בזילרית מתוכם 158 גברים (78.2%) עם גיל חציוני 64.0 שנים (טווח בין-רבעוני 56.2-70.0). מתוכם,101 חולים קיבלו טרומבקטומיה אנדווסקולרית יחד עם טיפול רפואי מיטבי ו-101 חולים קיבלו טיפול רפואי מיטבי בלבד. הציון החציוני של מערכת הדורית האחורית היה 8 (טווח בין-רבעוני 8-9), והזמן החציוני מתחילת התסמינים לאשפוז היה 48 שעות (טווח בין-רבעוני 24-96).
בניתוח הראשי באמצעות התאמת ציון נטייה, 71 חולים שקיבלו טרומבקטומיה אנדווסקולרית יחד עם טיפול רפואי מיטבי הראו שיעור גבוה יותר של תוצאי תפקוד טובים בתום 90 יום בהשוואה ל-71 חולים שקיבלו טיפול רפואי מיטבי בלבד - 41 חולים (57.7%) לעומת 32 חולים (45.1%) עם יחס סיכון מתוקנן 1.35 (רווח בר-סמך 95%: 1.02-1.79). טרומבקטומיה אנדווסקולרית יחד עם טיפול רפואי מיטבי הראתה תמותה נמוכה יותר - 9 חולים (12.7%) לעומת 20 חולים (28.2%) עם יחס סיכון מתוקנן 0.27 (רווח בר-סמך 95%: 0.08-0.81).
ההבדלים בשיעורי דימום תוך גולגולתי סימפטומטי לא היו משמעותיים סטטיסטית - 4 חולים (5.6%) לעומת 0 חולים (P=0.13). יתרון דומה בתוצאי תפקוד עבור טרומבקטומיה אנדווסקולרית יחד עם טיפול רפואי מיטבי נצפה גם בניתוח ההסתברות ההפוכה של משקל הטיפול עם יחס סיכון מתוקנן 1.33 (רווח בר-סמך 95%: 1.04-1.71).
המחקר מסכם כי טרומבקטומיה אנדווסקולרית יחד עם טיפול רפואי מיטבי הייתה קשורה לתוצאי תפקוד משופרים ושיעורי הישרדות בתום 90 יום, ולתדירות גבוהה יותר מבחינה מספרית אך לא משמעותית של דימום תוך גולגולתי סימפטומטי בהשוואה לטיפול רפואי מיטבי בלבד בחולים שטופלו מעבר ל-24 שעות מהפעם האחרונה בה נראו תקינים. ממצאים אלה מצביעים על הצורך בניסויים קליניים מבוקרים להשוואת טרומבקטומיה אנדווסקולרית עם טיפול רפואי מיטבי בחולים עם חסימה חדה של עורקים ורטברו-בזילריים.
מקור: