חדשות

חוקר ישראלי מונה לוועדה הפדרלית לחיסונים בארה"ב

פרופ' רצף לוי, חוקר למדעי הניהול ובריאות הציבור מאוניברסיטת MIT, הישראלי הראשון בוועדה המייעצת ל-CDC: "השימוש במונח 'אנטי חיסונים' הוא ניסיון לגזלייטינג"

פרופ' רצף לוי. "הציבור לא טיפש"

פרופ' רצף לוי, חוקר מכפר סבא ופרופסור בכיר ב-MIT למדעי הניהול ובריאות הציבור, מונה לאחרונה כחבר בוועדה המייעצת הפדרלית לחיסונים של ארה"ב. המינוי, שנערך במסגרת הרפורמה שמוביל שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור, הופך את לוי לישראלי הראשון בוועדה המשפיעה ביותר על מדיניות החיסונים האמריקאית.

המינוי מגיע לאחר שכזכור, השר קנדי פיטר את כל חברי הוועדה ומינה צוות חדש במטרה לערוך רפורמה במערכת אישור החיסונים

לוי, בן 54, מתמחה בניהול סיכונים רפואיים וניתוח מערכות בריאות, עם שירות של 12 שנים בחיל המודיעין, תואר ראשון במתמטיקה שהושלם בגיל 31 ודוקטורט בחקר ביצועים מאוניברסיטת קורנל. כיום הוא חוקר את הקשרים שבין מידע רפואי, ניהול סיכונים ומדדים קליניים.

בראיון לדניאל אדלסון ב-ynet, שפורסם אתמול (ג'), הציג לוי עמדה ביקורתית כלפי מדיניות החיסונים בארה"ב ובישראל. לדבריו, המערכת "שבורה ואיבדה את אמון הציבור, אינה שקופה ולעתים אינה מבוססת על המדע והנתונים הטובים ביותר".

ביקורתו נוגעת להיבטים בלוח החיסונים האמריקאי, תוך השוואה למדינות כגון שוודיה ודנמרק. לדבריו, הלוח "אגרסיבי מדי" ומכיל המלצות שאינן מוצדקות אפידמיולוגית. כדוגמה הוא מציין את החיסון נגד הפטיטיס B שניתן ביום הלידה. לדבריו, כיוון שמדובר במחלה המועברת דרך יחסי מין או מזרקים משומשים, לכ-99.9% מהתינוקות אין סיכון ריאלי למחלה זו. עמדה זו מנוגדת להמלצות ארגון הבריאות העולמי ומרכזי בקרת מחלות עולמיים, המצדיקים זאת כאמצעי למניעת נשאות כרונית וכהגנה במקרים של אמהות נשאיות לא מאובחנות.

לוי התייחס לטענות נגד המינוי, תוך דחיית האשמות על "אג'נדה אנטי חיסונית". לדבריו, "השימוש במונח 'אנטי חיסונים' הוא ניסיון לגזלייטינג". הוא מדגיש שבכל התערבות רפואית יש סיכונים ותועלות המשתנים בין אנשים שונים.

עוד הביע ביקורת על מדיניות החיסונים בישראל בתקופת הקורונה. לדבריו, מדיניות הכפייה, כולל התו הירוק, יצרה "תגובת נגד" שפגעה באמון הציבור במערכת הבריאות. עד לקורונה, ציין, ישראל נהנתה מאחוזי התחסנות גבוהים. "כל הרעיון של כפייה במדיניות בריאות הציבור הוכח שוב ושוב כדבר שמתנקם בך בסופו של דבר. היום אנחנו רואים פחות אמון ופחות היענות".

גישתו מדגישה שקיפות, מתן מידע אמין ואובייקטיבי והעצמת הציבור והרופאים לקבלת החלטות מושכלות. הוא מתנגד ל"אחידות כפויה" ולגישה "מתנשאת" הגורסת שיש לאחד מסרים כדי לא לבלבל את הציבור. במקום זאת, הוא תומך בדיון פתוח וגיוון דעות כגורמים המקדמים את המדע. לדבריו, "הציבור לא טיפש, הוא מספיק אינטליגנטי בשביל להבין ולהתייעץ עם הרופא שלו".

לוי מביע תקווה שהשינויים בארה"ב יביאו לרפורמה גם בישראל. הוא מציין את התשתית החזקה של מערכת הבריאות בארץ ואת איכות הרופאים והרפואה הקהילתית.

לוי פעיל במאבק נגד אנטישמיות בקמפוס MIT מאז השבעה באוקטובר ותקף פומבית את הנהלת האוניברסיטה על התגובה הבלתי מספקת למקרי אנטישמיות. אחיו הם סופר הילדים ינץ לוי והתסריטאי רשף לוי, ולדבריו "יצירתיות יכולה ללכת לכיוונים שונים. גם באקדמיה, כדי לחדש, אתה חייב להיות יצירתי".

נושאים קשורים:  פרופ’ רצף לוי,  חיסונים,  ארה"ב,  ניהול מערכות בריאות,  מינוי,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
18.06.2025, 09:50

ראשית הוא אינו ישראלי אלא ישראלי לשעבר.
שנית , הוא צודק. אני חיסנתי את ילדי נגד הפטיטיס B בשלב מאוחר יותר, ובטח לא בלידה.
המלצות ארגון הבריאות העולמי הן כאלה שצריכות להתאים גם למדינות עולם שלישי.
אין שום היגיון לחסן תינוקות בני יומם נגד הפטיטיס B בפרט שכל מי שיולדת מגיל 33 ומעלה ממילא אמורה להיות מחוסנת.
פניתי בעבר לוועדה המיעצת לחיסונים אך דחו אותי בנימוקים תלושים.

18.06.2025, 19:38

תיאורתית אין בעיה לחסן לHBV רק בהתבגרות אם ידוע שהאם שלילית לנגיף. אך ידע זה להרבה מהיולדות לא קיים ולכן כדי למנוע הדבקות של כמה מאות ילודים בנגיף רק בארץ מידי שנה זה כדאי. בוודאי כי אין בחיסון זה שום סיכון. הבעיה היא שהאיש מתמטיקאי ולא רופא. למשל לא רואה את המהפכה שחיסון לרוטה והאבעבועות (חיסונים לא משהו למחלות שבארץ נדיר שיגרמו למוות) עשתה לרפואת הילדים בקהילה ובאשפוז. אז שכל המגיבים הלא מאוד מבינים ישארו בכסות האנונימיות

אנונימי/ת
18.06.2025, 19:44

יש לך מאמר אחד לרפואה המוכיח יעלות ובטיחות חיסון hbv בילוד או במבוגר לעומת פלאסבו?

18.06.2025, 20:27

תמשיך להתחבא כאנונימי. לא מבין למה המערכת מאפשרת תגובות אנונימיות

18.06.2025, 21:20

נכון. כבר בקשתי שלא יאפשרו את התגובות הפחדניות האלו

אנונימי/ת
19.06.2025, 13:18

כי יש "צייד מכשפות" כשזה מגיע לנושא החיסונים כאילו זה בתחום הקדושה .
יהיה קשה לנהל דיון ענייני בלי הכפשות .

20.06.2025, 12:55

נכון מאוד, אבל אני חושב שההגיון הוא שבכך חוסכים ביקור בטיפת חלב של קרוב ל 200 אלף תינוקות לשנה ומעלים את ההיענות לחיסון, וכן שאמהות נשאיות של HBV לא מחוסנות מדבקות מאוד בהנקה (תמיד יש פצעים בפטמות במיוחד בהתחלה)

גם לי לא ברור למה המערכת מרשה פרסום תגובות אנונימיות. זה גורם נזק לתרבות הדיון ולאמינותו של האתר.

אנונימי/ת
18.06.2025, 19:00

ההיסטריה פה במגזין לאט שוכחת ואפשר לראות את האמת שמבצבצת.
מינוי ראוי ביותר. מוכשר, מלומד, פתוח ומן הסתם לא מקושר אפילו בעקיפין לכסף הגדול שמעוור גם את החכמים ביותר.
העובדה שהוא גם מוסרי במלחמתו באנטשימיות למרות שגם באקדמיה הכסף הגדול מגיע משם, היא בונוס משובח.

18.06.2025, 19:41

מינוי ראוי ביותר. חכם ומעורה. פיו וליבו שווים. חוקר אמיתי ואמין.
בהצלחה.

אנונימי/ת
18.06.2025, 19:42

בקרוב אצלינו. אמן

אנונימי/ת
19.06.2025, 08:13

רייזלר, העלת נקודות רלוונטיות ואשיב לך.
א. כפי שכתבתי בתגובה הראשונה - רוב האימהות כבר מחונות ל HBV
ב. במהלך ההריון רופאי נשים שולחים בדיקות ל HBV (ובמקרה והתשובה חיובית הילוד יצטרך לקבל חיסון נוסף)
ג. יש פרסום (לא חדש) המבוסס כל בנק הסרומים שמראה ירידה משמעותית בטיטר הנוגדנים במשך השנים, כך שיוצא שבגיל ההתבגרות - שם הסיכון להדבקה גבוה יותר : ההגנה יורדת.
סכם את כל הנתונים האלה ותסיק שאין שום מקום לחיסון ילודים להפטיטיס B בגיל 0, לפחות בישראל. אפשר לדחות את החיסון לשלב מאוחר יותר, זה אפילו יהיה יעיל יותר

אנונימי/ת
19.06.2025, 08:16

ותוספת קטנה. התפרסם בעבר מאמר מכתב העת vaccine שהשווה הורים שמחסנים את ילדיהם בגיל 0 להפטיטיס לעומת כאלה שלא : לא רק שאלה שבחרו לא לחסן היו משכילים יותר ושכבה סוציואקונומית גבוהה יותר - נתח גדול יותר גם מגיע ממקצועות הרפואה.

19.06.2025, 15:01

לא בדיוק. הרבה מהאמהות לא חוסנו, הרבה לא ביצעו סקר בהריון. כמו שאמרתי תיאורתית אם יש בטחון שהאם שלילית אפשר לדחות החיסון, בעיה שטכנית זה מסובך ויש יותר חשש שבהתבגרות לא יחוסנו, אלא אם ישנו ויתנו חיסון זה למשל יחד עם HPV. הירידה בכיל נוגדנים במהלך השנים לא בהלימה לזכרון התאי שכן נשמר . אני חוזר ומדגיש כי החיסונים גם אלה הפחות מוצלחים גם למחלות פחות איומות (רוטה, אבעבעות ובקרוב RSV) משנות בריאות ילדים ותחלואה, בוודאי חיסונים למחלות קשות כמו HIB . הרוח הנושבת מאמירות כמו שלך ושל פרופ לוי מביאות אנשים להמנע מחיסונים כלל אפילו פוליו או טטנוס. לכן אפשר להבין את ״ציד המכשפות״.

אנונימי/ת
19.06.2025, 16:38

תתרכז רייזלר. לא כל האנונימים אותו דבר ואני לא דיברתי על שום צייד מכשפות. עם זאת, אין שום הצדקה ל"ציד מכשפות" וזה משיג את התוצאה ההפוכה.
עם כבר אז גישה כמו שלך היא זאת שגורמת לאובדן אמון הציבור. האימהות שלא מחוסנות ולא נבדקות בהריון הן מיעוט. וגם מתוכן רובן אינן נשאיות להפטיטיס B. אין שום היגיון בגלל זה לחסן אוטומטית את כל התינוקות.
אין שום דבר מסובך מלשבץ את החיסון בגיל מבוגר יותר בתכנית.
נגמרו הימים של מדיניות אחידה לכולם. לציבור היום יש מודעות (לעתים יותר מרוב הרופאים), וכשהוא רואה מדיניות שאין בה היגיון הוא מתנגד ומאבד אמון גם לגבי חיסונים אחרים.
אין שום ביטחון שיש זיכרון תאי איכותי מהחיסון להפטיטיס B. זה לא חיסון חי מוחלש, זה חיסון רקומביננטי וההפעלה היא לכיוון זיכרון הומוראלי ולא תאי.
החיסון לאבעבועות רוח הוכנס בעיקר משום שחלק מהציבור החליט להתחסן על דעת עצמו, מה שגרם לעליית הגיל של תחלואת שאר האוכלוסייה עם כל הסיכונים הכרוכים בכך. גם לזה יש חסרונות - למשל העליה בשלבקת חוגרת.
מרוטה הסכנה העיקרית זה התייבשות, ואין סיבה שנגיע לכך במדינה מערבית. הבעיה העיקרית שנותנים אותו יחד עם פוליו מוחלש ועלולה להיות פגיעה ביעילות.
טטנוס זו לא מחלה מדבקת כך שאם אנשים לא יתחסנו - בעיה שלהם. מצד שני אין שום הצדקה למתן חיסון טטנוס פעם ב 10 שנים.
דווקא הרוח שנושבת מאמירות שלי עם התייחסות ספציפית לכל חיסון ואוכלוסיה, בלי להתייחס בביטול למתנגדים - היא זו שעשויה להחזיר את האמון במשרד הבריאות.

19.06.2025, 23:03

לטעמי תגובה עניינית ומשכנעת .

20.06.2025, 22:14

"תתרכז רייזלר"... מעניין מה מונע ממך, שחצן שכמוך, להזדהות בשם המלא, כדי שנדע שאתה באמת בר סמכא בנושא. חובת ההוכחה עליך.

בראבו, אבנר

מיותר לציין שמחלות רבות נעלמו כמעט מהעולם המערבי!!!..כיום תכניות חיסון לתינוקות מכילות מעל עשרה חיסונים בשתי הזרקות..

אנונימי/ת
21.06.2025, 09:37

אבנר אתה משלב אד הומינום עם אד ורקונדיאם.
בניגוד אליך אני לא מקבל או פוסל תוכן לפי זהות האדם הטוען אותו, אלא בודק אותו בעצמי. יכולים להיות דוקטורים ופרופסורים המדברים דברי הבל (אתה, למשל, ויותר מפעם אחת) ויכולים להיות אנשים ללא תואר אקדמי המדברים דברי טעם.
המידע היום נגיש לכולם. הוא אינו נחלתם של יושבי מגדל השן. במקרה אני רופא עם השכלה רלוונטית, אבל לצורך העניין תחשוב שאני נהג משאית, ונסה להתמודד עם הטיעונים שלי.
אולי רחמנא ליצלן, נוכל אפילו לקיים כאן דיון אקדמי.

21.06.2025, 13:14

אנונימי 09:37 הספרות הרפואית מאפשרת דיונים בין בעלי מקצוע אשר מופיעים בשמם המלא ומאפשרים גישה לניסיון, לידע ולוותק שלהם. מבחינתי אתה יכול להיות בוט של AI או סתם פחדן שמטנף על אחרים ומסתתר אחרי מסך של אנונימיות. זה לא הגון ולא אתי. עד שלא תופיע בשמך המלא והאמיתי לא תזכה ממני להתייחסות עניינית.

אנונימי/ת
22.06.2025, 14:56

לא ניתן לקיים דיון רפואי עם מי שאין לו השכלה רפואית. בשביל דיון רפואי צריך חשיבה רפואית ומי שאין לו השכלה רפואית פורמלית (לא מספיק גלישה באינטרנט) אין לו גם חשיבה רפואית.

אנונימי/ת
21.06.2025, 21:32

אבנר אני מצפה ממך לדעת שבפירמידת הראיות "חוות דעת מומחים" נמצאת בתחתית. אפילו מתחת ל case reports.
בשביל לקיים דיון אקדמי ראוי אין צורך בזהות הטוען. ניתן לשחק "במגרש" גבוה יותר בפירמידה.
לפחות אתה מודה שעד עכשיו ההתייחסות שלך הייתה לא עניינית.
מצידי אתה מוזמן לא להתייחס בכלל.