פרופ' רצף לוי, חוקר מכפר סבא ופרופסור בכיר ב-MIT למדעי הניהול ובריאות הציבור, מונה לאחרונה כחבר בוועדה המייעצת הפדרלית לחיסונים של ארה"ב. המינוי, שנערך במסגרת הרפורמה שמוביל שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור, הופך את לוי לישראלי הראשון בוועדה המשפיעה ביותר על מדיניות החיסונים האמריקאית.
עוד בעניין דומה
המינוי מגיע לאחר שכזכור, השר קנדי פיטר את כל חברי הוועדה ומינה צוות חדש במטרה לערוך רפורמה במערכת אישור החיסונים
לוי, בן 54, מתמחה בניהול סיכונים רפואיים וניתוח מערכות בריאות, עם שירות של 12 שנים בחיל המודיעין, תואר ראשון במתמטיקה שהושלם בגיל 31 ודוקטורט בחקר ביצועים מאוניברסיטת קורנל. כיום הוא חוקר את הקשרים שבין מידע רפואי, ניהול סיכונים ומדדים קליניים.
בראיון לדניאל אדלסון ב-ynet, שפורסם אתמול (ג'), הציג לוי עמדה ביקורתית כלפי מדיניות החיסונים בארה"ב ובישראל. לדבריו, המערכת "שבורה ואיבדה את אמון הציבור, אינה שקופה ולעתים אינה מבוססת על המדע והנתונים הטובים ביותר".
ביקורתו נוגעת להיבטים בלוח החיסונים האמריקאי, תוך השוואה למדינות כגון שוודיה ודנמרק. לדבריו, הלוח "אגרסיבי מדי" ומכיל המלצות שאינן מוצדקות אפידמיולוגית. כדוגמה הוא מציין את החיסון נגד הפטיטיס B שניתן ביום הלידה. לדבריו, כיוון שמדובר במחלה המועברת דרך יחסי מין או מזרקים משומשים, לכ-99.9% מהתינוקות אין סיכון ריאלי למחלה זו. עמדה זו מנוגדת להמלצות ארגון הבריאות העולמי ומרכזי בקרת מחלות עולמיים, המצדיקים זאת כאמצעי למניעת נשאות כרונית וכהגנה במקרים של אמהות נשאיות לא מאובחנות.
לוי התייחס לטענות נגד המינוי, תוך דחיית האשמות על "אג'נדה אנטי חיסונית". לדבריו, "השימוש במונח 'אנטי חיסונים' הוא ניסיון לגזלייטינג". הוא מדגיש שבכל התערבות רפואית יש סיכונים ותועלות המשתנים בין אנשים שונים.
עוד הביע ביקורת על מדיניות החיסונים בישראל בתקופת הקורונה. לדבריו, מדיניות הכפייה, כולל התו הירוק, יצרה "תגובת נגד" שפגעה באמון הציבור במערכת הבריאות. עד לקורונה, ציין, ישראל נהנתה מאחוזי התחסנות גבוהים. "כל הרעיון של כפייה במדיניות בריאות הציבור הוכח שוב ושוב כדבר שמתנקם בך בסופו של דבר. היום אנחנו רואים פחות אמון ופחות היענות".
גישתו מדגישה שקיפות, מתן מידע אמין ואובייקטיבי והעצמת הציבור והרופאים לקבלת החלטות מושכלות. הוא מתנגד ל"אחידות כפויה" ולגישה "מתנשאת" הגורסת שיש לאחד מסרים כדי לא לבלבל את הציבור. במקום זאת, הוא תומך בדיון פתוח וגיוון דעות כגורמים המקדמים את המדע. לדבריו, "הציבור לא טיפש, הוא מספיק אינטליגנטי בשביל להבין ולהתייעץ עם הרופא שלו".
לוי מביע תקווה שהשינויים בארה"ב יביאו לרפורמה גם בישראל. הוא מציין את התשתית החזקה של מערכת הבריאות בארץ ואת איכות הרופאים והרפואה הקהילתית.
לוי פעיל במאבק נגד אנטישמיות בקמפוס MIT מאז השבעה באוקטובר ותקף פומבית את הנהלת האוניברסיטה על התגובה הבלתי מספקת למקרי אנטישמיות. אחיו הם סופר הילדים ינץ לוי והתסריטאי רשף לוי, ולדבריו "יצירתיות יכולה ללכת לכיוונים שונים. גם באקדמיה, כדי לחדש, אתה חייב להיות יצירתי".