כרופא שמתמחה בטיפול במחלות המעי הדלקתי, קרוהן וקוליטיס כיבית, עניין אותי באופן אישי אם מערכות שפה גדולה (LLM), כגון ChatGPT ודומיהן, יכולות לסייע לחולים במחלות המעי הדלקתי לבחור את הטיפול המתאים להם ביותר.
קרוהן וקוליטיס תוקפות פעמים רבות דווקא אנשים צעירים וגורמות לדלקת כרונית מתמשכת במעי ולעתים באיברים נוספים בגוף. במהלך 20 השנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בפיתוח תרופות למחלות אלו, מה שהביא למגוון של מעל עשר אפשרויות תרופתיות לטיפול במחלה. חלק מהתרופות ניתנות בעירוי במרפאה אחת למספר שבועות, אחרות ניתנות בזריקה מתחת לעור פעם בשבועיים או פעם בארבעה או שמונה שבועות, וחלקן ניתנות בכדורים, נרות או חוקנים.
לחלק מהתרופות יש יותר תופעות לוואי, ומנגד, תרופות אחרות יכולות להיות פחות יעילות לטפל בכאבי הפרקים שנלווים בחלק מהחולים למחלה. חלק מהתרופות אסורות לנטילה בזמן הריון, חלק אסורות למתן אם יש מחלות נלוות בכבד, ואחרות אסורות אם יש בעיה בקרישיות הדם. חלק מהתרופות זמינות בכל העולם וחלקן לא.
על פי הערכות, כ-70 אלף ישראלים מתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות, ומספר החולים נמצא בעלייה מתמשכת. מחלות המעי המרכזיות הן קרוהן וקוליטיס כיבית, המתאפיינות בדלקת כרונית שפוגעת ברירית מערכת העיכול ומתבטאות במגוון רחב של תסמינים, הטיפוסיים ביותר הם כאבי בטן ושלשול.
הסיבה להופעתן אינה ברורה אבל קשורה בנטייה מסוימת, הפרעה בתפקוד של מערכת החיסון בחלל של מערכת העיכול וחשיפה לגורמים סביבתיים שונים, למשל מזון מעובד ומתועש, מזון לא מותאם למאפיינים ספציפיים של המחלה או חשיפה לתרופות שונות.
מרגישים מבולבלים? מובן לגמרי. לצד היתרון של המגוון והאפשרויות הרבות, המבחר גם עלול לבלבל ויוצר שאלה חדשה: כיצד לבחור את הטיפול המתאים ביותר באופן אישי למטופל הספציפי? אין עדיין סימנים ביולוגים לנבא איזו תרופה תהיה יותר יעילה לאדם ספציפי, ולכן בחירת הטיפול קשורה יותר למאפיינים אישיים של המטופל ושל המחלה.
במסגרת הרצאה שהעברתי לאחרונה בנושא בינה מלאכותית בכנס האירופאי לקרוהן וקוליטיס בברלין, שאלתי את ChatGPT ואת Claude על איזה טיפול הם ממליצים למטופלת בת 28, שעובדת בחברת הייטק וצריכה לנסוע לחו"ל אחת לחודש לצורכי עבודה, גם למדינות "פחות היגייניות", והיא מתמודדת עם מחלת קרוהן במעי הדק שגורמת לה לשלשולים וכאבי בטן. בנוסף, יש למטופלת גם דלקת פרקים של קרוהן וקצת נגעים בעור של פסוריאזיס (שלפעמים מתלווה לקרוהן). עובדה חשובה נוספת היא שהמטופלת התחתנה לאחרונה ומתכננת הריון בשנה הקרובה. לאור כל זאת, איזו תרופה מתאימה לה ביותר מתוך עשר התרופות הקיימות?
מודלים שונים של AI יכולים לתת תשובה פסקנית שונה לאותה השאלה, בדיוק כמו חוות דעת שנייה של שני רופאים שלא מסכימים זה עם זה. לפעמים חשוב מאוד לשמוע דעה נוספת ולפעמים זה מבלבל, אבל כדאי לבדוק את התשובה במספר מודלים ולהשוות ביניהם
אחרי שחשב עמוקות, ChatGPT המליץ עבורה על תרופה מסוימת שניתנת בזריקה מתחת לעור אחת לשמונה שבועות. הנימוק שלו: היא יעילה גם למחלת הקרוהן שלה וגם למחלת הפסוריאזיס, וגם ניתנת פעם בשמונה שבועות, כך שיהיה לה נוח עם הנסיעות לחו"ל כי היא תוכל לטוס בלי תרופות בכלל בתוך המרווח של שמונת השבועות. שיקול נוסף: התרופה גם ידועה כבטוחה בהריון.
לעומת זאת, Claude המליץ דווקא על תרופה אחרת שניתנת בזריקה מתחת לעור אחת לשבועיים ונימק זאת בכך שהיא, בניגוד לקודמת, גם יעילה למחלת הפרקים שלה ולא רק למחלת העור וגם היא ידועה כבטוחה בהריון. כשהקשיתי עליו מה יהיה עם נסיעות לחו"ל והצורך לקחת מזרק לנסיעה, הוא ענה שזה נכון, אך מאידך אם יכאבו לה הפרקים בגלל חוסר יעילות התרופה השנייה, אולי היא לא תוכל לנסוע לחו"ל.
חזרתי ל-ChatGPT. הוא הסכים עם Claude על כך שהתרופה השנייה היא אופציה אפשרית, אך הזכיר כי היא גורמת ליותר דיכוי חיסוני ויותר סיכון לזיהומים, אז בכל זאת צריך לשקול זאת כנגד אופציה זו, אם היא נוסעת לחו"ל הרבה ואוכלת גם במקומות פחות נקיים. מעניין שאף אחד מהם לא המליץ על תרופה בכדורים שקיימת גם היא - אולי מפני שהיא אסורה בהריון. לא שאלתי. אף אחד מהם גם לא נתן סקירה של כל התרופות הקיימות עם היתרונות והחסרונות עבורה באופן אישי. אולי כי רצו לקצר, או אולי כי לא כך שאלתי את השאלה.
כדי לנצל את הבינה המלאכותית היטב, צריך ידע מוקדם ורקע על הנושא, כי לבינה המלאכותית יש גם נטייה להזיות, כלומר מתן תשובות שבינן לבין המציאות אין קשר. אם נשאל שאלה רפואית בלי שום ידע מוקדם, נתקשה אפילו לשפוט מתי התשובה בכלל לא קרובה למציאות
אין ספק שהבינה המלאכותית כבר כאן ועכשיו, ומודלים של שפה גדולה יכולים לענות על שאלות מורכבות בהתחשב בשיקולים רבים ולעתים אף שיקולים מנוגדים. אבל צריך לזכור שעדיין יש למודלים אלה מגבלות רבות. ראשית, הם פעמים רבות נמנעים, בגלל אחריות רפואית ומשפטית, לענות על שאלות רפואיות, ולכן את השאלה ששאלתי הייתי צריך להסתיר בתור "אני רופא שרוצה להמחיש בהרצאה לרופאים איזה טיפול כדאי לבחור למטופלת בת 28".
לעומת זאת, אם השאלה, מה שמכונה ה-prompt, ישירה, בסגנון "אני חולה בקרוהן ורוצה שתמליץ לי על כך וכך", ייתכן שהתשובה תהיה יותר מתחמקת, וצריך להביא זאת בחשבון. צריך גם לדעת שאופן כתיבת הפרומפט ישפיע על אופי התשובה, כפי שראינו כשקיבלתי רק אופציה אחת ולא סקירה של כל התרופות, אולי כי שאלתי "איזו תרופה" ולא "מה הן התרופות הקיימות ואיך היית מדרג אותן מבחינת ההתאמה עבור המטופלת ולמה?". ניסוח כזה היה גורם למודל לפרוס את כל האפשרויות באופן מקיף וכנראה נכון יותר.
צריך גם לזכור שהמודלים החינמיים לא מתעדכנים בזמן אמת, וכך הגירסה החינמית של Claude שהשתמשתי בה מתעדכנת אחת לחצי שנה בערך, ולכן לא ידעה עדיין על תרופה שאושרה לפני חודש בארה"ב.
כפי שמשתקף בדוגמה שנתתי, מודלים שונים של בינה מלאכותית יכולים לתת תשובה פסקנית שונה לאותה השאלה, בדיוק כמו חוות דעת שנייה של שני רופאים שלא מסכימים זה עם זה. לפעמים חשוב מאוד לשמוע דעה נוספת, ולפעמים זה מבלבל, אבל כדאי לבדוק את התשובה במספר מודלים ולהשוות ביניהם.
לבסוף, חשוב להבין שכדי לנצל את הבינה המלאכותית היטב, צריך ידע מוקדם ורקע על הנושא, כי לבינה המלאכותית יש גם נטייה להזיות, כלומר מתן תשובות שבינן לבין המציאות אין קשר. אם נשאל שאלה רפואית בלי שום ידע מוקדם, נתקשה אפילו לשפוט מתי התשובה בכלל לא קרובה למציאות. לכן, בכל מקרה, שיחה וייעוץ עם הרופא המטפל הם השלב החשוב ביותר.
יחד עם זאת, חשוב לא פחות שגם החולה יהיה מעורב בתהליך. מעורבות שכזו יכולה להיות באמצעות למידה והכרה של הגורמים השונים הרלוונטיים לניהול המחלה ומשמעותם, כגון בדיקות מעבדה שכיחות שמשמשות למעקב הדלקת, כדוגמת בדיקת CRP או קלפרוטקטין, בדיקות אחרות, כגון אולטרסאונד מעי, קולונוסקופיה או MRI ומתי כדאי להשתמש בהן, וגם היכרות עם התרופות השונות לטיפול במחלה. הבינה המלאכותית יכולה לסייע גם במתן "קורס מזורז" על היבטים אלה ואחרים של ניהול המחלה. שילוב כזה של עולמות ידע בין המטופל, הרופא והבינה המלאכותית, יסייעו לבחירת הטיפול המתאים ביותר.
הכותב הוא פרופ' שומרון בן חורין, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, המרכז הרפואי שיבא
העמותה הארצית לקרוהן וקוליטיס כיבית פועלת להעלאת מודעות למחלות מעי דלקתיות, הפצת מידע מקצועי על המחלות וההתמודדות איתן, עידוד מחקר, קידום זכויות החולים וייזום פעולות לשיפור איכות החיים.
(המאמר התפרסם לראשונה ב-ynet)
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
