רק 20% מחולי הריאה הזכאים לשיקום ריאות במסגרת סל הבריאות מקבלים טיפול. כך נחשף בדיון שנערך אתמול (ד') בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא נגישות השיקום למטופלים. על פי הנתונים, בישראל חיים כ-35,000 חולי ריאה הזכאים לשיקום כזה אולם רק 6,000 מהם מצליחים לממש את זכאותם בפועל.
עוד בעניין דומה
הנתונים חושפים פערי נגישות דרמטיים בין המרכז לפריפריה. מטופלים בבאר שבע מדווחים על המתנה של שנתיים לטיפול, בעוד שבתל אביב ההמתנה עולה על שנה. בצפון הארץ, חולים התלויים בחמצן נאלצים לנסוע שעה ויותר פעמיים בשבוע להגיע לטיפול.
פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, תהה על הפערים בין הישגי ישראל בתחומים אחרים אך לא בטיפול בחולים: "איך אנחנו מצליחים להגיע לתימן ולהפציץ, איך אפשר ליירט בלייזר כטב"מים, אבל לא מצליחים לעזור לחולים ללכת עוד קצת ולא להזדקק לחמצן". לדבריו, למרות שהשירות נכלל בסל כבר 15 שנה וקופות החולים קיבלו אף תקציב של 30 מיליון שקל להקמת מכונים, הביצוע נותר חלקי.
ד"ר אסנת ליבנה שטרייכמן, חברת הנהלת האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, הסבירה כי שיקום ריאה הוא אימון, שמתבצע בקבוצה, ומותאם אישית למטופל. האימון משיג את הפחתת הרגישות לתחושת קוצר הנשימה, לצד אימון אירובי של השרירים, לשיפור יכולת חמצונית של רקמת השריר, העלאת הסף האנאירובי, שמאפשרת הגדלת מגוון הפעילויות ואורך הפעילות, שיפור סיבולת קרדירספירטורית, יכולת המאמץ, שיפור כוח שרירי העזר בנשימה והיציבה, וגם מסייע בפינוי הפרשות ומניעת התלקחויות זיהומיות.
בנייר עמדה של קואליציה עמותות חולים ופיזיותרפיסטים שהוגש לוועדה, מוזכר מחקר עדכני שפורסם ב-NIH ב-2021, המוכיח את היעילות הקלינית והכלכלית של הטיפול: הפחתה של 48.2% במספר האשפוזים, קיצור של 46.6% במשך האשפוזים וירידה של 42.5% בפניות למיון בקרב חולים שעברו שיקום ריאות.
המשתתפים הציגו את החסמים המערכתיים לשיקום. ד"ר אמיר בר שי, מנהל המכון לרפואת ריאות ב"איכילוב", אמר כי "התמחור מונע מבתי החולים לפתח מכונים כאלה, כיוון שהמקום בבית החולים עולה להם יותר מההחזר מקופות החולים על הטיפול".
לינה גרושקו, פיזיותרפיסטית ריאה במרכז הרפואי רמב"ם, הדגישה את המחסור בכוח אדם מקצועי: "השכר הנמוך מרחיק מומחים מהתחום ויוצר מצב של מחסור כרוני בפיזיותרפיסטים נשימתיים".
ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום משרד הבריאות, הודה כי מבחני התמיכה לקופות בנושא, לא הוכיחו את עצמם כי רק קופה אחת ניצלה את התקציב ובסכום של ארבעה מיליון שקל בלבד. הוא הביע תקווה כי הסכמי השכר החדשים עם הפיזיותרפיסטים ישפרו את כוח האדם בתחום. יגאל לב רן, פיזיותרפיסט ראשי ב"כללית", סיפר על הקמתם כעת של שבעה מרכזי שיקום, המתוכננים להתמלא מיד במטופלים.
פרופ' פרידלנדר קרא למשרד הבריאות ליישם מדיניות פיקוח על קופות החולים לאכיפת מתן השירות לחולי הריאה כקבוע בסל, במיוחד באזורי פריפריה ואזורים מרוחקים מבתי החולים. כמו כן, ביקש להגדיר שיקום ריאות כשירות חיוני ודחוף, לעדכן התמחור כלפי מעלה ולשפר את תגמול הפיזיותרפיסטים הנשימתיים. בנוסף, הוא המליץ על הסדרת שיקום מרחוק בסטנדרטים רפואיים מקובלים כתוספת לטיפול הפיזי.
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, קרא למשרד הבריאות לאסוף נתונים לגבי מספר הזכאים לשיקום נשימתי, מספר מקבלי השירות בכל אחת מחמש השנים האחרונות ולמפות את פריסת המכונים לשיקום ריאות בישראל, לפי קופות. המשרד גם התבקש להעביר לוועדה את סך התקציב שהוכנס לסל עבור שיקום ריאתי ומהו מספר החולים שעל בסיסו הוכנס השירות, ולבחון מחדש את תמחור שיקום הריאות.
משריקי גם ביקש מהמשרד לפרסם מבחן תמיכה ייעודי לקופות החולים לפיתוח שירותי שיקום ריאות, לדרוש מהן להנגיש בצורה ברורה את זכאותם של החולים לשיקום ריאות ולהקל בנטל הביורוקרטי לטובת מימוש הזכאות, ולאתר מקור תקציבי לטובת מימון הסעות של חולים למכוני השיקום.