במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Palliative Medicine, החוקרים שאפו לבדוק כיצד משתנה החוסן הנפשי של בני ובנות זוג המטפלים בחולים עם סרטן מתקדם במהלך ששת החודשים שלאחר תחילת הטיפול, וכן לזהות מנבאים שונים של חוסן נפשי בקרב נשים לעומת גברים.
עוד בעניין דומה
החוקרים גייסו משתתפים מ־5 בתי חולים שלישוניים בסין (ינואר עד דצמבר 2022), וכללו במחקר 312 בני זוג מטפלים: 179 נשים ו-133 גברים, אשר ליוו חולים שאובחנו לאחרונה עם סרטן מתקדם. הערכות נערכו בשלוש נקודות זמן: חודש, שלושה חודשים ושישה חודשים לאחר תחילת הטיפול. המשתנה התלוי היה רמת החוסן הנפשי, ונבחנו חמישה משתנים בלתי תלויים לאורך זמן.
מתוצאות המחקר עולה כי רמות החוסן הנפשי עלו לאורך הזמן הן בקרב נשים והן בקרב גברים (Wald χ²=29.83, p<0.001), אך רמות החוסן היו גבוהות יותר באופן מובהק בקרב גברים בהשוואה לנשים (Wald χ²=35.59, p<0.001). לא נמצא הבדל מובהק בין מגדר לשינוי בזמן (Wald χ²=5.25, p>0.05). בקרב נשים, המשתנים שניבאו חוסן נפשי היו מצב תפקודי של החולה, עומס טיפולי, תמיכה חברתית, מסוגלות עצמית בהתמודדות ותחושת הדדיות. בקרב גברים, רק מצב תפקודי של החולה, עומס טיפולי ומסוגלות עצמית בהתמודדות נמצאו כמנבאים מובהקים.
החוקרים סיכמו כי יש לפתח התערבויות ייעודיות מגדרית לחיזוק החוסן הנפשי של בני ובנות זוג המטפלים בחולים עם סרטן מתקדם, וכי גישה מותאמת זו עשויה לשפר את בריאותם הנפשית במסגרת טיפול פליאטיבי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
