שירות קרבי בצה"ל קשור לסיכון מוגבר פי 2.5 לחלות בניוון שרירים צידי אמיוטרופי, ALSי(Amyotrophic Lateral Sclerosis). כך עולה ממחקר שערכו חוקרים ישראלים ופורסם בכתב העת Annals of Clinical and Translational Neurology השבוע.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך בהובלת פרופ' מרק גוטקין, מומחה לנוירולוגיה, מנהל יחידת עצב-שריר ומרפאת ALS במרכז הרפואי הדסה, פרופ' אסף הוניג מהמחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ד"ר רועי דיין מהמחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי הדסה, ד"ר אמיר כנעני ממרכז בריאות הנפש גהה ומחיל הרפואה בצה"ל ופרופ' חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.
ALS היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית של מערכת העצבים המוטורית, הפוגעת בתאי עצב מוטוריים במוח ובחוט השדרה. כאשר תאי העצב המוטוריים מתנוונים ומתים בהדרגה, הם מפסיקים לשלוח אותות לשרירים, מה שמוביל לחולשת שרירים, ניוון שרירים ובסופו של דבר לשיתוק. המחלה משפיעה על יכולת הדיבור, הבליעה, הנשימה והתנועה, אך בדרך כלל אינה פוגעת ביכולות הקוגניטיביות או בתחושה.
המחלה חשוכת מרפא ורוב החולים נפטרים תוך 3-5 שנים מהאבחון, בעיקר בשל כשל נשימתי. עם זאת, חלק מהחולים חיים עם המחלה למשך עשר שנים ויותר. המחלה ידועה גם בשם "מחלת לו גריג" על שם שחקן הבייסבול האמריקאי המפורסם שאובחן עם המחלה בשנת 1939.
החוקרים ערכו מחקר מסוג case-control שהשווה בין אנשים ששירתו בצה"ל - 191 מהם חולי ALS ו-1,910 מבוגרים ללא המחלה, תוך התאמה לגיל ומין. לפחות 96.7% מהמשתתפים שירתו בזמן מלחמה גדולה. הנתונים נאספו בקליניקת ה-ALS ב"הדסה", מרכז הפניה ארצי, בין השנים 2009-2016.
הממצאים מראים כי בקרב חולי ה-ALS נמצאו שיעורים גבוהים יותר של שירות קרבי (46.0% לעומת 22.7%) ואימוני צניחה (10.5% לעומת 1.1%) בהשוואה לקבוצת הביקורת. עוד עלה כי 28.9% מהחולים שירתו כלוחמי חי"ר לעומת 12.6% בלבד בקבוצת הביקורת. אצל חיילים בתפקידים קרביים שלא בחי"ר, השיעור היה 17.1% לעומת 10.1% בקבוצת הביקורת. במודל רב-משתני, לאחר תקנון למשתנים כמו השכלה, ארץ לידה ומוצא אתני, נמצא קשר בין שירות קרבי ל-ALS עם יחס סיכויים של 2.49.
למרות שקבוצת הנשים שהשתתפה במחקר היתה קטנה, נמצא כי יחס הסיכויים לקשר בין שירות קרבי של נשים ל-ALS עמד על 22.17. בנוסף, בקרב חיילי חי"ר נצפתה מגמה לקשר בין אימוני צניחה ל-ALS, אם כי זו לא הגיעה למובהקות סטטיסטית.
"על פי ממצאי המחקר שלנו, אנשים ששירתו בתפקידים הקרביים התובעניים והאינטנסיביים ביותר נמצאים בשיעור גבוה באופן משמעותי בקרב חולי ALS", אומר פרופ' גוטקין שהוביל את צוות המחקר. "עם זאת, אין זה אומר בהכרח ששירות קרבי כשלעצמו הוא גורם ל-ALS, או אפילו שלוחמים לשעבר חיים פחות שנים, כיוון שהכושר הגופני הקיצוני הנדרש מהם כנראה מעניק להם יתרונות בריאותיים למערכות אחרות בגוף כמו מערכת הלב וכלי הדם. הדבר החשוב כעת הוא להבין מדוע קיים הקשר הזה לשירות קרבי ולזהות גורמי סיכון הניתנים לשינוי. זיהוי כזה עשוי לאפשר פיתוח כלים לניטור מוקדם ואולי אפילו טיפולים מונעים בעתיד".
החוקרים משערים כי הפעילות הגופנית האינטנסיבית שחווים חיילים קרביים, במיוחד חיילי חי"ר, עשויה להיות קשורה למחלה, כפי שהוצע בהשערות קודמות. עם זאת, הקשר בין פעילות גופנית ו-ALS נותר שנוי במחלוקת.
החוקרים ביקשו להבין האם העומס הפיזי הקיצוני, הגנטיקה, או שילוב של גורמים סביבתיים ואורח חיים של חיילים קרביים הם שקשורים לסיכון המוגבר לחלות ב-ALS. בין ההשערות שהעלו: אימונים קשים עשויים לגרום לשינויים בפעילות הגנים שבטווח הארוך עלולים להיות קשורים לסיכון מוגבר למחלה - ייתכן שמדובר בנטייה גנטית מולדת שהופכת אדם לפגיע יותר להתפתחות ALS בתגובה למאמצים גופניים קיצוניים, או מכלול של גורמים בסביבה ובאורח החיים של חיילים קרביים, כמו חשיפה לחומרים מסוימים, דפוסי שינה, תזונה, לחץ נפשי, היוצרים תנאים שעלולים להיות קשורים לסיכון מוגבר למחלה.
אפשרות נוספת היא שטראומה חוזרת לצירי העצבים, הנפוצה בקרב חיילים קרביים, עשויה להיות קשורה לסיכון ל-ALS, דבר שעשוי גם להסביר את השכיחות הגבוהה יותר של אימוני צניחה בקרב חולי ALS, שכן צנחנים חשופים יותר לטראומות פיזיות.
החוקרים מציינים כי המחקר מתייחס רק לתקופת השירות הסדיר. עם זאת, סביר להניח שרוב האנשים המשיכו לשירות מילואים לאחר מכן, וחלקם אף שמרו על כושר גופני, מה שעשוי להגביר את ההשפעות של גורמים שהיו קיימים במהלך השירות הצבאי. ממצאי המחקר עשויים להוות כיווני מחקרים נוספים על הפתוגנזה של ALS ובמטרה לקדם מניעה ואבחון מוקדם של המחלה.