מודל בינה מלאכותית חדש למדידת גיל הלב הראה שהגיל הביולוגי של הלב תואם הגיל הכרונולוגי בקרב אנשים בריאים, ואילו בקרב חולים עם גורמי סיכון קרדיוווסקולריים, הגיל הביולוגי של הלב עולה ב-4.6 שנים. ממצאי המחקר, שערכו חוקרים מאוניברסיטת איסט אנגליה שבבריטניה בשיתוף מוסדות מחקר מהולנד, ספרד וסינגפור, פורסמו לאחרונה בכתב העת European Heart Journal Open.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 563 משתתפים מחמישה מרכזים ברחבי העולם: 191 נבדקים בריאים מהם פותח המודל, 366 נבדקים עם לפחות מצב רפואי אחד לצורך אימות המודל ו-25 נבדקים בריאים לאימות חיצוני ראשוני.
החוקרים זיהו כי שני פרמטרים מרכזיים בלבד מספקים הערכה מדויקת לגיל הלב הביולוגי: נפח הפרוזדור השמאלי בסוף הסיסטולה וכושר הזרימה של הפרוזדור השמאלי. בקרב נבדקים עם השמנה יתר חמורה (BMI מעל 40), המודל לא פעל כראוי - הגיל הביולוגי של הלב היה גבוה ב-45 שנים מהגיל האמיתי. לעומת זאת, בהשמנה קלה עד בינונית ההבדל היה סביר יותר.
בקבוצת המשתתפים עם יתר לחץ דם, נמצא שהגיל הביולוגי של הלב גבוה בקבוצות הגיל 30-69 לעומת נבדקים בריאים בגיל תואם, ופוחת בקבוצה מעל גיל 70. כמו כן, נבדקים עם סוכרת מאובחנת הראו הבדלי גיל גדולים בעיקר בשלב הבגרות המוקדמת. בחולים עם פרפור פרוזדורים, הגיל הביולוגי היה גבוה בצורה משמעותית בכל קבוצות הגיל לעומת נבדקים בריאים.
במהותה, ההשפעה של גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים על בריאות הלב ידועה, אך המחקר מספק כימות מדויק להשפעות אלו ומודל קליני פשוט המבוסס על שני מדדים בלבד שניתנים למדידה בבדיקת תהודה סטנדרטית. המחקר מציע דרך לתווך לחולים את מצבם. למשל, להסביר כי הלב שלהם בן 60 למרות שהם בני 55, גישה שמטרתה לשפר הבנה ומוטיבציה לשינויי אורח חיים וקבלת טיפול תרופתי.
בנוסף, החוקרים מציינים שהממצאים עשויים להצביע על הצורך לשקול התאמת ערכי ייחוס למדדי תפקוד הלב בהתאם לגיל, בנוסף לביצוע אסטרטיפיקציה מדויקת של חולי אי ספיקת לב דיאסטולית (HFpEF), במיוחד בקרב קשישים שכיום מיוצגים בחסר במחקרי אי ספיקת לב.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
