חוקרים ישראלים פיתחו מודל ניבוי לאשפוז ילדים עם תסמינים נשימתיים

יש קשר משמעותי בין חשיפה לזיהום אוויר ולרמות לחות נמוכות לבין אשפוז ילדים עם מחלות נשימתיות. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מהמרכז הרפואי הלל יפה בחדרה והמרכז האקדמי רופין ופורסם בכתב העת Pediatric Pulmonology לאחרונה. החוקרים פיתחו מודלים מבוססי למידת מכונה והצליחו לחזות אשפוזים בדיוק גבוה, דבר שעשוי לסייע למערכת הבריאות בתכנון משאבים.

המחקר נערך על ידי צוות בהובלת ד"ר ורד ניר, מנהלת מחלקת ילדים ומומחית למחלות ריאה ילדים ופרופ' עדי קליין, מנהלת אגף ילדים במרכז הרפואי הלל יפה, וד''ר זהר ברנט-יצחקי, ראש מרכז המחקר לקיימות סביבתית וחברתית מהמרכז האקדמי רופין.

החוקרים התבססו על ניתוח רטרוספקטיבי של נתוני 2,500 ילדים בגילאי 1-18 שהגיעו למיון של בית החולים עם תסמינים נשימתיים במהלך השנים 2016-2017. במקביל נאספו נתוני זיהום אוויר, כולל ריכוזי תחמוצות חנקן (NOx) ודו-תחמוצת החנקן (NO₂) וכן נתוני לחות יחסית מתשע תחנות ניטור באזור השרון. נתונים אלה הוצלבו עם מיקומי המגורים של הילדים כדי להעריך את רמת החשיפה הספציפית שלהם שש שעות לפני הגעתם למיון.

הממצאים מצביעים על קשר מובהק בין זיהום אוויר גבוה עם לחות נמוכה לכמות הפניות למלר"ד ולמספר האשפוזים. בימים שבהם נרשמו רמות זיהום גבוהות, נצפתה עלייה מובהקת במספר הילדים שפנו למיון עקב בעיות נשימה. עוד נמצא קשר ברור בין חשיפת הילדים למזהמי אוויר לבין אשפוזם בבית החולים.

ילדים שהזדקקו לאשפוז היו חשופים לרמות לחות נמוכות יותר (חציון 64.9%) בהשוואה לילדים שלא אושפזו (חציון 69.4%). זהו ממצא משמעותי המחזק את הקשר בין תנאי יובש לסיכון נשימתי בילדים. כן נמצא כי בנים היו בסיכון גבוה יותר לאשפוז בהשוואה לבנות (60.6% לעומת 39.4%). כמו כן, ביקורים בבית החולים הגיעו לשיאם בחודשי החורף.

המאפיינים המשמעותיים ביותר בניבוי אשפוז באמצעות המודלים שהחוקרים פיתחו היו טמפרטורה, רמות NOx, לחות יחסית, וחשיפה לדו-תחמוצת הגופרית (SO₂). בקרב תינוקות מתחת לגיל שנתיים, המודלים הדגישו את החשיבות של תסמינים נשימתיים (שיעול/ דימום) וגורמים סביבתיים (לחות יחסית) כמנבאים העיקריים לאשפוז.

"המודלים למעשה מאפשרים חיזוי ברמת ביטחון גבוהה לגבי מספר הילדים שיזדקקו לאשפוז עוד לפני שבוצעה כל בדיקת דם או צילום רנטגן. בימים בהם שורר אובך, חום קיצוני עם לחות נמוכה ורמת זיהום אוויר מוגברת, ניתן יהיה להיערך מראש עם מספר גדול יותר של אנשי צוות בהתאם לעלייה הצפויה במספר הפניות לבתי החולים", מציינת ד"ר ניר.

כלים אלה מאפשרים תכנון מראש של כוח אדם במערכת הבריאות בצורה אפקטיבית יותר תוך ניהול עומסים בעונות רגישות, עד ייעול קבלת החלטות בזמן אמת. בנוסף, המודלים עשויים לסייע בזיהוי אוכלוסיות בסיכון ולתמוך במדיניות בריאות מונעת באזורים אלה.

ד''ר ברנט-יצחקי הסביר כי המחקר מצטרף לשורה של מחקרים שמצביעים על ההשלכות הבריאותיות המשמעותיות של חשיפה למזהמי אוויר. "המודל שיצרנו מאפשר לבתי החולים, בדגש על מחלקות ילדים, להיערך טוב יותר לקראת אירועי זיהום אוויר קיצוני. חשוב במקביל לפעול במרץ לצמצום זיהום האוויר בישראל, בין היתר באמצעות עידוד השימוש באנרגיה מתחדשת ובאגירת אנרגיה, מעבר לתחבורה חשמלית וצמצום פליטות מהתעשייה".

החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים פרוספקטיביים אקראיים נוספים כדי לאמת את התוצאות ולשפר את המודלים.