חוג הפרופסורים לחוסן לאומי, יהונתן שגב יו"ר "ישראל עצמאית", ארגונים אזרחיים ורופאים שיגרו אתמול (ב') מכתב חריף לראש הממשלה, לשרים ולפקידים בכירים, בדרישה לעצור את הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית למוכנות למגיפות. כנס ארגון הבריאות העולמי נפתח אתמול (ב') בז'נבה, ואחד הסעיפים שיעלה להצבעה הוא האמנה המכונה גם "אמנת הפנדמיות". במכתב שנשלח לראש הממשלה בנימין נתניהו צוין כי האמנה, שגובשה על ידי צוות המשא ומתן הבינלאומי מטעם ה-WHO, היא "הסכם מסוכן שפוגע בריבונות, בזכויות הפרט ובאינטרסים הלאומיים".
עוד בעניין דומה
הכותבים מזהירים כי מדובר בהסכם המעניק סמכויות מרחיקות לכת לארגון חיצוני שאינו נבחר, שפועל באורח בלתי דמוקרטי והביע "הטיה פוליטית ברורה נגד ישראל, במיוחד מאז השבעה באוקטובר". לטענתם, ההסכם צפוי להעניק לארגון סמכות לקבוע רגולציה פנימית, להכתיב הקצאת משאבים ואף להפעיל לחצים מדיניים במסווה של דאגה לבריאות הציבור.
בתגובה אומר פרופ' נדב דוידוביץ, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, חבר בוועד המנהל של האיגוד האירופאי של בתי הספר לבריאות הציבור ASPHER, העובד צמוד עם ארגון הבריאות העולמי: "ישראל, כמו מדינות אחרות, שומרת על זכותה להסתייג, להתנגד ולפעול להגנה על צרכיה הייחודיים במסגרת הארגון". לדבריו, בעולם המתמודד עם אתגרי בריאות גלובליים, ארגון הבריאות העולמי מהווה הגוף היחיד המסוגל לקדם מדיניות בריאות עולמית מתואמת.
בין החתומים על המכתב שנשלח לרוה"מ ולשרים נוספים, שורת ארגונים כמו "ישראל עצמאית", "חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי", "קהלת", "מחצ – מועצת חירום ציבורית", "בוחרים במשפחה", "חותם", "נשות תקומה", "פורום קפה שפירא", "רופאים שפויים" ו"תנועת זכויות הילד".
כן ביקשו להצטרף ולתמוך במכתב: ד"ר עמוס סבו, ד''ר טליה פרנקל, ד"ר אודרי עזרן, ד"ר יגאל וולודרסקי, ד"ר כרמית אלמוג, ד״ר יואב לוריה, ד'' ר יואב יחזקאלי, ד"ר יפה שיר-רז, ד"ר סורין שפירא, ד"ר דניאל סופר, עמית לב, מומחה בהרדמה, ד''ר דרוקמן חנה, דוד שולדמן, ד"ר מירי בן-עמי, יובל כהנא, טליה מרק, ד"ר יחיאל בורק, ד"ר מנוחה וילק, ד"ר איתן אמיתי, ד"ר יואל מלמד, ד''ר פאדי הנו, ד"ר דניאל סופר, ד"ר דניאל סעידיאן, עו"ד אלפרד שוורץ וד"ר יעל אלמוג שטיין.
המכתב מצביע על עשרה סעיפים בהסכם המוצע, ביניהם: סעיף 14, הדורש אימוץ רגולציה חיצונית במצבי חירום, שלדברי הכותבים עלול לעקוף את הסמכות הרגולטורית הישראלית; סעיף 12, המחייב שיתוף מידע ביולוגי וגנטי, והעברת אחוז מייצור תרופות וחיסונים גם על ידי יצרנים פרטיים, שלדבריהם "מסתמנת כפגיעה אסטרטגית בטחונית, סכנה ביולוגית ופגיעה בקניין הרוחני ובריבונות המדעית"; וסעיף 18: קביעת סמכות העברת משאבים כלכליים ומשאבים נוספים מהמדינה לארגון, שעליו נכתב "סעיף הקובע עבור המדינה אילו משאבים היא תצטרך לתת לארגון מרצונה בנוסף למשאבים נוספים. סעיף שערורייתי במיוחד".
החותמים מדגישים שהקונגרס האמריקאי פרסם לאחרונה דו"ח ביקורת בין יותר מ-500 עמודים על התנהלות משבר הקורונה, שנוהלה לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי. הדו"ח מתאר נזקים חסרי תקדים בתחומי הכלכלה, החינוך והשפעות שליליות על ילדים כתוצאה מהחלטות שגויות בתחום הבריאות.
הם מציינים כי מספר מדינות, וביניהן ארה"ב, ארגנטינה, הולנד, סלובקיה ואנגליה, כבר הביעו התנגדות להסכם או הגישו הסתייגויות. החתומים על המכתב טוענים כי ישראל צריכה להצטרף לעמדה זו, במיוחד לאור היחסים המתוחים עם ארגון הבריאות העולמי.
הקבוצה קוראת לנציגי ישראל בארגון הבריאות העולמי להביע ביקורת נוקבת על ההסכם המוצע ולבחון לעומק את השלכותיו לפני שמתחייבים לאמצו. בנוסף, הם דורשים להביא את הנושא לדיון ציבורי ולשיתוף מקבלי ההחלטות ונבחרי הציבור, ואף מציעים לשקול הצטרפות למדינות שהחלו בהליכי פרישה מהארגון.
פרופ' דוידוביץ: "אין לנו ארגון בריאות עולמי אחר"
"לארגון הבריאות העולמי אין סמכות לכפות חקיקה על ישראל. כל הסכם, כולל אמנת הפנדמיות, מחייב אשרור של הכנסת והממשלה וכולל אפשרויות להסתייגות", אומר בתגובה לדברים פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, חבר בוועד המנהל של האיגוד האירופאי של בתי הספר לבריאות הציבור ASPHER, העובד צמוד עם ארגון הבריאות העולמי. "ישראל, כמו מדינות אחרות, שומרת על זכותה להסתייג, להתנגד ולפעול להגנה על צרכיה הייחודיים במסגרת הארגון". לדבריו, בעולם המתמודד עם אתגרי בריאות גלובליים, ארגון הבריאות העולמי מהווה הגוף היחיד המסוגל לקדם מדיניות בריאות עולמית מתואמת.
"חייבים להתנגד בתוקף למכתבם של חוג הפרופסורים לחוסן לאומי וארגונים נוספים", מדגיש פרופ' דוידוביץ'. "לכאורה המכתב מעלה חששות כנים בנוגע לריבונות, ביטחון לאומי וזכויות הפרט של מדינת ישראל, אך למעשה יש כאן המשך הטלת ספק ויצירת חוסר אמון מול מערכת בריאות הציבור אשר כה חשובות לחיינו". הוא מתריע כי פרישה מהארגון תבודד את ישראל, תפגע ביכולתה להשפיע על כללי המשחק ותסכן את בריאות אזרחיה – במיוחד בעידן של מגיפות חוצות גבולות.
"ארגון הבריאות העולמי הוא הגוף הבינלאומי היחיד בעל מנדט אוניברסלי לתיאום מאמצי בריאות עולמיים, לקביעת סטנדרטים, להובלת תגובות חירום ולחיזוק מערכות בריאות לאומיות", מציין דוידוביץ'. "הארגון פועל בשיתוף 194 מדינות ומעניק פלטפורמה שוויונית לכולן להשמיע את קולן. לארגון הישגים היסטוריים משמעותיים כמו מיגור האבעבועות השחורות והתקדמות במיגור הפוליו. במהלך משבר הקורונה, למרות טעויות שנעשו, הוכח כי ללא מנגנון תיאום עולמי כל מדינה פעלה באופן עצמאי, מה שהוביל לאובדן שליטה, התפשטות מידע שגוי ופגיעה בבריאות ובכלכלה. הלקחים מהקורונה נלמדים בכל העולם וגם בארגון הבריאות העולמי".
לגבי הטענות על הטיה פוליטית, הפתרון לדבריו אינו התנתקות אלא המשך מעורבות והצגת עמדות ברורות בזירה הבינלאומית. הוא מציין כי נציגי אזור אירופה בארגון, אליו משתייכת ישראל, הגיעו לישראל לאחר אירועי השבעה באוקטובר והביעו תמיכה וסולידריות.
"לפנינו אתגרים אדירים, החל מהשפעות שינוי האקלים על תחומים רבים בחיינו כמו התגברות שריפות, מחלות זיהומיות וסכנה לבטחון התזונתי, ועד לנושאים כמו עמידות לאנטיביוטיקה, התגברות מגיפת ההשמנה ועוד. בתקופה כזאת אין תחליף לארגון הבריאות העולמי, כארגון היחידי אשר יכול לקדם מדיניות בריאות עולמית מתואמת", אומר פרופ' דוידוביץ'. "במקום פרישה, על ישראל להמשיך לפעול מתוך שותפות תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים שלה. אין לנו ארגון בריאות עולמי אחר".