"היעדר ניהול עליון של הפקולטות לרפואה הוא הסיבה ללימודים בחו"ל"

כתוצאה מרפורמת יציב שתיכנס לתוקף בשנת 2026, תחול בשנה הקרובה ירידה של כ-400 רופאים חדשים. 32% מהרופאים שנכנסו למערכת הבריאות בשנת 2024, שהם 843 רופאים, למדו בבתי ספר שרפורמת יציב פסלה. כך עולה מראיון עם רייצ'ל ברנר שלם, מנהלת אגף בכיר תכנון כוח אדם במערכת הבריאות, לאור הדר ב-ynet הבוקר (ג').

אשתקד עמד מספר מקבלי הרשיונות החדשים ברפואה על 2,637, גידול של 7% ביחס לשנת 2023 וגידול של 48% ביחס ל-2020. שיעור הלומדים בחו"ל מתוכם הוא 72%, כולל עולים חדשים. עם זאת, הנתונים מצביעים על תלות מתמשכת בבוגרי חו"ל, כאשר 72% מהרופאים החדשים בישראל בשנת 2024 הם בוגרי חו"ל (כולל עולים חדשים) – 32% מהם בוגרי מוסדות לרפואה בחו"ל לא מאושרים לפי רפורמת יציב.

במסגרת הרפורמה, שהסדירה את סטנדרט ההכשרה של סטודנטים ישראלים לרפואה בחו"ל, אושרו ללימודי רפואה רוב המוסדות הנמצאים במדינות ה-OECD (המפותחות) ומוסדות מסוימים במדינות שאינן ב-OECD, כך למשל כמה מוסדות בירדן וברומניה. יתר המוסדות נפסלו. ישראלים שהחלו את לימודיהם משנת 2019 ואילך במוסדות בחו"ל שאינם מאושרים, לא יוכלו לגשת לבחינות הרישוי בישראל.

לדברי ברנר שלם, במשרד הבריאות נעשים מאמצים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ומספר הרופאים גם באמצעות קליטת רופאים עולים. "אם לא היינו עושים כלום, היינו בירידה מתמדת של שיעור הרופאים ל-1,000 נפש החל מ-2026. בזכות העבודה שלנו כעת, הולכות אמנם להיות שנתיים-שלוש לא קלות, אבל אני מאמינה שמשנת 2028 נראה צמיחה יפה במספר הרופאים", אמרה.

היעדר ניהול עליון של הפקולטות בארץ הוא הסיבה לגידול בלימודים בחו"ל, טוענת ברנר. "הדיקנים לא הסתכלו על הצורך הלאומי, כי אף אחד גם לא הציף זאת בפניהם וכל אחד הציב לעצמו יעדים". לדבריה, דיקני הפקולטות רצו להשוות עצמם לאוניברסיטת הרווארד. "הרווארד היא אוניברסיטת בוטיק, מקבלים את הטובים ביותר, מלמדים בצורה אישית עם קבוצות קטנות, אז היתה תחרות להיות יותר בוטיק. אי אפשר להאשים אותם כי הם באמת רצו להיות בטופ, אבל באיזשהו שלב זה מה שהתחיל להיות – דרישות קבלה מאוד גבוהות, קבוצות קטנות של הכשרה".

עוד התייחסה לריבוי רופאים בפריפריה שהם בוגרי מוסדות בחו"ל שאינם מאושרים יותר, דבר שמייצר חולשה ברמה הקלינית באזורים אלה ומוביל לקושי בגיוס מתמחים ומומחים מצטיינים במחלקות בתי החולים במחוזות אלה. במחוז צפון למשל, חלקם של הרופאים החדשים בוגרי חו"ל במוסדות לא מאושרים (לפי רפורמת יציב) עומד על 52%, הנתון הגבוה ביותר מבין המחוזות.

"כשאנשים מצטיינים מגיעים לפריפריה, הם מבינים שאין להם אופק מקצועי מספיק חזק, ואת זה אנחנו רוצים לשנות", הסבירה ברנר והוסיפה כי בפריפריה יש פחות הזדמנויות מחקר לצד מענקי מחקר נמוכים יותר ותנאי עבודה שעלולים להיות קשים יותר. במענה לכך הזכירה את התכניות שמפעיל המשרד למשיכת רופאים לעבודה בפריפריה דוגמת תכנית אילנות בנגב ובגליל, לשימור סטודנטים מצטיינים בוגרי הארץ באזורים אלה, תכנית כוכבים לעידוד מתמחים מצטיינים לפריפריה ותכנית אופקים, שמציעה מימון של 360 אלף שקל ללימודים בחו"ל, המתועדף למועמדים במעמד סוציואקונומי נמוך, בהינתן עמידה בתנאי הסף האקדמיים.

היעד הבא של משרד הבריאות הוא 1,700 סטודנטים חדשים בשנת 2027. בנובמבר 2024 אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) פתיחת פקולטה פרטית לרפואה באוניברסיטת רייכמן, ובחודש פברואר אושרו שתי פקולטות נוספות: באוניברסיטת חיפה ובמכון ויצמן למדע. גם תרומת הענק שקיבלה באחרונה אוניברסיטת תל אביב תזניק בה את מספר הסטודנטים מ-300 ליותר מ-400 מדי שנה. בהתאם למהלכים אלה, ב-2027 צפוי מספר הרופאים לגדול בכ-55 רשיונות חדשים, בשנת 2028 ב-150 נוספים, ולצמוח בהדרגה עד 1,700 רשיונות חדשים בשנת 2034.