"אם צה״ל יתקרב - אתם לא תצאו מכאן חיים", כך איימו השובים של החמאס על חטופים, כפי שתואר בעדות המצוטטת בדו"ח שהופץ אתמול ומתריע כי הרחבת הלחימה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון" מחריפה את הסכנה לחיי החטופים. הדפוס המצטבר שהוצג עד כה מצביע על "קשר אפשרי בין החרפת הלחימה לבין עלייה בסיכון לחיי החטופים", נכתב.
עוד בעניין דומה
נייר העמדה שהפיץ אמש (א') מערך הבריאות של מטה המשפחות להחזרת החטופים חתום על ידי פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה, ותמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר. המסמך בוחן ארבע סכנות עיקריות בעקבות המבצע: פגיעה מיידית בחיי החטופים החיים, החמרה במצבם הרפואי עקב תנאים סביבתיים ותגובה שלילית של שוביהם, משבר נפשי המחמיר בשל תחושת ההפקרה, ואובדן סופי של החטופים החללים.
תנאי השבי, כפי שתועדו עד כה, כוללים החזקה במנהרות סגורות ללא אוורור, תנועה או אור יום, מחסור חמור במים ומזון, ובמקרים רבים כשהחטופים כבולים ותחת השגחה של חמושים.
הכותבים מפנים זרקור אל התנהגות השובים בתנאי לחץ שנוצרים עם החרפת הלחימה וכותבים: "מצבם של החטופים תלוי לחלוטין בשיקול דעת של שוביהם, ללא פיקוח ובמצבי לחץ קיצוני".
ענישה קבוצתית, השפלות ואלימות פיזית
על השובים נכתב כי "אף הם נתונים בלחץ מתמשך, תת שינה, פחד ותחושת אובדן שליטה. ככל שהלחימה מתקרבת לאזורי ההחזקה, הלחץ הנפשי שבו הם מצויים גובר: ירי, חוסר יציבות, מגע קרוב עם כוחות צה"ל. במצבים כאלה, מתעוררות תגובות אימפולסיביות ולעתים אלימות, שמגבירות את הסיכון המיידי לפגיעה בחטופים". כן נכתב כי ”בתקופות של הסלמה תוארה עלייה בהתנהגויות בלתי רציונליות, שכללו ענישה קבוצתית, השפלות ואלימות פיזית".
עוד נכתב כי על פי אחת העדויות חטופים הוכו קשות לאחר תקיפה כ"עונש" על כך שצה"ל מחפש אותם. "מצבים של פירוק שליטה, שחיקה ועייפות — כל אלה עלולים להוביל להתפרצויות בלתי נשלטות ולפגיעה ישירה בחטופים", נכתב.
בהתייחסות למצבם הפיזי של החטופים נכתב כי החמרת התנאים ברצועה אינה פוסחת על החטופים: "כל שינוי סביבתי - החלפות מיקום תכופות, הפחתה במים ובמזון, קריסת מבנים או שהייה ממושכת בתת הקרקע - עלול להוביל להחמרה בריאותית מיידית ואף למוות. מדובר בסכנה מערכתית מתמשכת ומתעצמת, שאינה נובעת מהתערבות ישירה, אלא מהתשה מצטברת בתנאים קיצוניים". עוד נכתב כי "החטופים מצויים בסכנת חיים הן בשל פגיעה ישירה, למשל קריסת מבנים, חדירת גזים רעילים או פציעות, והן בשל תגובות של שוביהם במצבי לחץ: החמרת התנאים הפיזיים, הגברת האלימות כלפיהם ואף הוצאה להורג."
מצבם הרפואי של החטופים הולך ומידרדר
העדויות מהשטח מצביעות על ירידה דרמטית במשקל החטופים, חולשה קיצונית ורגישות מוגברת לזיהומים. מצבם הרפואי הולך ומידרדר - בהיעדר גישה לתרופות או טיפול רפואי בסיסי, הם חשופים לכל הידרדרות בריאותית, גם הקלה ביותר.
הדו"ח מזהיר כי החרפת המחסור ההומניטרי ברצועה משפיעה ישירות על החטופים. בעוד שבשלבים מוקדמים ניתנה להם אספקת מזון מסוימת, ככל שהמשאבים מידלדלים כך פוחתת היכולת להזין ולטפל בהם. הם סובלים כעת מירידה חריפה במשקל, אובדן מסת שריר ותפקוד לקוי של מערכות חיוניות. התזונה הלקויה מחלישה את המערכת החיסונית ומפחיתה את כושר ההתמודדות עם מחלות, פציעות וזיהומים.
שבר נפשי מצטבר עד כדי נסיונות אובדניים
ההיבט הנפשי מדאיג לא פחות. קולות ההפצצות, שריקות הטילים וקריסת מבנים מגבירים את תחושת הסכנה המיידית ופוגעים ביציבות הנפשית של החטופים. הכותבים מתייחסים לעדות של אמו של אחד החטופים, על פיה "פיצוצים מחרישי אוזניים, שריקות של טילים, קולות של קריסה, התמוטטות ואדמה רועדת. כל רגע היה עלול להיות הרגע האחרון. בעוד העולם שומע 'הפצצה' – עידן שמע את התקווה מתרחקת".
עוד נכתב כי תחושת ההפקרה מועצמת כאשר חטופים מבינים שחלק מחבריהם משתחררים בזכות אזרחות זרה או מאמצים של ממשלות זרות, בעוד הם עצמם נותרו מאחור.
מקרים מתועדים מצביעים על שבר נפשי מצטבר עד כדי נסיונות אובדניים. בסרטון שפרסם חמאס נראה החטוף יוסף חיים אוחנה מודיע על פתיחה בשביתת רעב, בעוד אלקנה בוחבוט נראה מחובר לאינפוזיה לאחר שניסה לפגוע בעצמו מתוך ייאוש. "שורדים מהשבי תיארו כיצד שוביהם נקטו לעיתים באמצעים קיצוניים — כגון הבערת ניירות או פיזור עשן במנהרות כדי לדלדל את רמות החמצן ולהביא לחנק", נכתב בדו"ח.
לפחות 41 חטופים נהרגו במהלך השבי
על פי תחקיר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" במרץ 2025, לפחות 41 חטופים נהרגו במהלך השבי - חלקם נורו על ידי שוביהם לאחר שזוהתה תזוזה של כוחות צה"ל בקרבת מקום ואחרים נהרגו כתוצאה מתקיפות אוויריות ישראליות. במרבית המקרים לא ניתן היה לקבוע את סיבת המוות המדויקת, אך הדפוס המצטבר מצביע על קשר בין החרפת הלחימה לבין עלייה בסיכון לחיי החטופים.
באירועים מתועדים, תוארו מקרים קשים במיוחד: ברפיח אותרו גופותיהם של שישה חטופים - עדן ירושלמי, הירש גולדברג־פולין, כרמל גת, אורי דנינו, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי - שנרצחו בירי מטווח קצר בידי שוביהם לאחר שתצפיתני חמאס זיהו התקרבות של כוחות צה"ל. בח'אן יונס חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים - נדב פופולוול, אברהם מונדר, יגב בוכשטב, חיים פרי, יורם מצגר ואלכס דנציג - שנרצחו בירי לאחר תקיפה אווירית באזור.
עדויות נוספות מתארות תגובות קשות מצד השובים לאחר הפצצות, כולל הכאה, קשירה מיידית ואיומים מפורשים. באחד המקרים תועדה חטופה שנפצעה קשה מהפצצה אווירית בעת שהות במבנה תת קרקעי. היא נותרה מדממת ללא טיפול רפואי ובמשך ימים לא קיבלה מענה לפציעתה.
גוברת הסכנה שהחטופים החללים ייעלמו
הכותבים מדגישים כי הסכנה אינה מוגבלת לחטופים החיים בלבד. עם התמשכות הלחימה גוברת הסכנה שהחטופים החללים ייעלמו באזורים חסרי גישה. פירוק שרשרת הפיקוד של חמאס, שינויים בתוואי הקרקע והיעדר מידע מודיעיני רציף עלולים להביא לכך שהחטופים החללים ייוותרו בגדר נעדרים לצמיתות.
הכותבים קוראים לעצירת המלחמה ולפעולה מיידית להשבת החטופים - החיים לשיקום והחללים לקבורה, לפני שיהיה מאוחר מדי. המסמך מדגיש כי כל עיכוב בהגעה להסכם מגביר את הסיכון, מפחית את הסיכוי להשבה ומרחיב את הפגיעה המוסרית, האנושית והלאומית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
