כנס המטופל ה-100 בטיפול מתקדם באלצהיימר של המערך הנוירולוגי בבית החולים איכילוב התקיים השבוע במכז הרפואי בתל אביב. כזכור, בית החולים איכילוב היה המרכז הרפואי הראשון בעולם, מחוץ לארה"ב, שהחל לטפל ב"לקמבי" - (Leqembi) תרופה מאושרת FDA לעיכוב אלצהיימר בשלבי המחלה הראשונים. האישור לתרופה ניתן בחודש ינואר 2023 ובחודש דצמבר 2023 החלו להשתמש בה ב"איכילוב".
עוד בעניין דומה
התרופה פועלת על ידי הסרת חלבון העמילואיד במוח, הידוע כקשור להתקדמות מחלת האלצהיימר ופוגע בתפקוד המוח. בהתרופה האטה את קצב הירידה בתפקוד הקוגניטיבי בחולים ב-27% בתקופת מעקב של 18 חודשים.
על מנת לאפשר את מתן הטיפול המתקדם במחלה, הוקם באיכילוב המרכז לטיפולים מתקדמים באלצהיימר המערב סקטורים שונים וביניהם בית המרקחת, המעבדה האימונולוגית, המכון הגנטי, רדיולוגיה, מזכירות, מתאמות ועוד. המטופלים מקבלים את הטיפול באשפוז היום הנוירולוגי, שמאז תחילת הפרויקט הכפיל את מספר המטופלים ופועל בכל יום גם אחרי הצהריים כדי לעמוד בדרישה. מדובר בפרויקט מולטידיסציפלינרי הכולל הדמיות והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לאיתור סימנים ביולוגיים וגנטיים. כך ניתן לאתר ביעילות חולים עם ירידה קוגניטיבית קלה על רקע מחלת אלצהיימר, שיכולים להפיק את התועלת המרבית מהטיפול, עם סיכון נמוך ככל האפשר לתופעות לוואי.
כנס המטופל ה-100 ב"איכילוב" נערך בנוכחות פרופ' אלי שפרכר, מנהל המרכז הרפואי, פרופ' ענת לוינשטיין, סמנכ"ל לענייני מרפאות, אילן סופר, סמנכ"ל כלכלה רפואית ומנכ"ל תאגיד הבריאות, ד"ר אבי גדות, מנהל המערך הנוירולוגי ובהשתתפות רופאים, אחיות ואורחים נוספים. "תהליך מתן הטיפול מורכב ודורש שיתוף פעולה הדוק בין יחידות רבות בבית החולים", אמר ד"ר גדות והודה לכל השותפים על הצלחת מתן הטיפול "ובמיוחד לד"ר נעה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית, ד"ר תמרה שיינר שמנהלת את המרכז לטיפולים מתקדמים וד"ר אליסה אש, מנהלת אשפוז היום הנוירולוגי על ההובלה".
לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לשנת 2018, חיו בישראל כ-120,000 איש עם דמנציה ומספר החולים צפוי לשלש את עצמו עד לשנת 2050, עם העלייה בתוחלת החיים. מחלת אלצהיימר גורמת ל-70%-60% מהמקרים ולמעשה, היא משפיעה על אחד מכל שלושה מבוגרים מעל גיל 85.
התרופה אושרה על ידי ה-FDA במסלול האישור המואץ, לאחר שממצאי הניסויים הקליניים שנערכו בה מצאו כי היא יעילה בהאטת המחלה בשלביה הראשונים, האטה בהידרדרות במדדים קליניים נוספים ושיפור בסמנים הביולוגיים. מעבר לכך, הטיפול הראה יעילות גם במדדים של איכות החיים ועומס על המטפל בחולה, בהשוואה לפלצבו. נזכיר כי התרופה הוגשה להכללה בסל הבריאות של 2025, אולם לא נכנסה לסל.