טיפול בתרופות אגוניסטיות לקולטן GLP-1 מדור ראשון אינו מגדיל את הסיכון לסרטן הקשור להשמנה בהשוואה לניתוחים בריאטריים-מטבוליים. יתרה מכך, כאשר נוטרלה השפעת הירידה במשקל, תרופות GLP-1 הפחיתו את הסיכון לסרטן הקשור בהשמנה ב-41% בהשוואה לניתוח. ממצאים אלה עולים ממחקר רטרוספקטיבי שנערך בשירותי בריאות כללית ועקב אחרי יותר מ-6,300 מטופלים עם השמנה וסוכרת סוג 2 במשך תקופה ממוצעת של 7.5 שנים.
עוד בעניין דומה
המחקר, שנערך בבית חולים השרון וקופת החולים כללית, הוצג לאחרונה בכנס האירופאי להשמנת יתר (EOC) והתפרסם בכתב העת eClinicalMedicine ביום א' השבוע. זהו המחקר הראשון שמשווה בין ההשפעה של טיפול תרופתי – תרופות GLP-1 דור ראשון, לזו של ניתוח בריאטרי על הסיכון לחלות בסרטן שמקושר להשמנת יתר, כולל סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הכבד, מנינגיומה ועוד.
החוקרים, בהם פרופ' דרור דיקר, מומחה לטיפול בהשמנה ומנהל מחלקת פנימית ד' בבית חולים השרון וד"ר יעל שגיא וולף, מנהלת מחלקת מחקר ומידע באגף תכנון ואסטרטגיה ב"כללית", השוו את שיעורי ההיארעות של סרטן הקשור להשמנה בקרב 3,178 זוגות מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי לעומת אלה שטופלו בתרופות אגוניסטיות ל-GLP-1. המשתתפים הותאמו על בסיס מין, גיל, BMI בסיסי, מועד תחילת הטיפול ומצב עישון.
מבין המטופלים שנכללו בקבוצת הטיפול התרופתי, רוב המטופלים (73%) קיבלו את התרופה לירגלוטיד. התרופות האחרות שניתנו למטופלים בקבוצה זו היו אקסנטיד (13% מהמטופלים) ודולגלוטיד (11% מהמטופלים). בקבוצת הניתוחים, 49% עברו שרוול קיבה, 40% מעקף קיבה ו-11% טבעת קיבה לפרוסקופית.
המחקר מצא תוצאות דומות בשתי הקבוצות, למרות היתרון היחסי של הניתוחים בהפחתת משקל - גורם ידוע בהפחתת סיכון לסרטן. שיעור מקרי הסרטן החדשים היה זהה בין שתי הקבוצות: 5.64 מקרים לאלף שנות-אדם במטופלים שקיבלו GLP-1 לעומת 5.76 מקרים בקבוצת הניתוחים. למרות שהירידה במשקל היתה גדולה יותר באמצעות ניתוח, הסיכון לסרטן נשאר דומה בשתי קבוצות המטופלים.
המחקר מדגיש כי הפחתת משקל היתה משמעותית יותר בקבוצת הניתוחים, עם ירידה ממוצעת של 31.1% ב-BMI לעומת 12.9% בקבוצת ה-GLP-1. עם זאת, אחוזי ירידת המשקל בקבוצה זו היו גבוהים יחסית למדווח בספרות, כנראה בשל המעקב הרב-תחומי האינטנסיבי שכלל ייעוץ תזונתי קבוע.
פרופ' דיקר: "המעקב ארוך הטווח במחקר הייחודי הזה אפשר לנו להשוות את ההשפעה של טיפול תרופתי לעומת ניתוח בריאטרי על סרטן שלוקח זמן לאבחן אותו. לתרופות המתקדמות, שלהן השפעה חזקה יותר על ירידה במשקל, יש פוטנציאל אפילו גבוה יותר להפחית את הסיכון לחלות בסרטן. השפעה של תרופות מסוג GLP-1 על הסיכוי לחלות בסרטן המקושר להשמנת יתר נובעת ככל הנראה מהפחתה דלקתית בנוסף להפחתה במשקל ויתכנו גם מנגנונים נוספים".
ד"ר וולף שגיא מוסיפה: "באמצעות ניתוח אפשר למקסם את ההפחתה במשקל, אבל נראה שהטיפול התרופתי מציע יתרון בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן המקושר להשמנת יתר מעבר להפחתת המשקל בשיעור ניכר של כ-41%."
יש לציין כי המחקר בדק בעיקר תרופות GLP-1 מדור ראשון, ונדרש מחקר נוסף לבחינת ההשפעות של תרופות מדור חדש יותר המציגות יעילות מוגברת בהפחתת משקל. פרופ' דיקר מציין בנושא זה: "צריך לעשות מחקרים נוספים כדי לוודא שהתרופות האלו לא מעלות את הסיכון לתחלואה בסרטן שאינו קשור להשמנת יתר".
מגבלות המחקר כוללות את אופיו התצפיתי ללא הקצאה אקראית, מספר משתתפים יחסית מצומצם ושימוש במדד תוצאה מורכב של 13 סוגי סרטן שונים הקשורים להשמנה. למרות זאת, התוצאות מספקות תובנות חשובות לרופאים המטפלים בחולים עם השמנה וסוכרת.
החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים נוספים, כולל ניסויים קליניים מבוקרים ומחקרי עוקבה גדולים יותר, כדי לאמת את התוצאות ולחקור את המנגנונים הביולוגיים המעורבים בהפחתת הסיכון לסרטן באמצעות טיפולים אלה.