מתמחים בישראל נוטלים ממריצים וסובלים מסטרס ומתזונה לקויה

רופאים מתמחים בישראל סובלים משכיחות גבוהה יותר של רמות סטרס גבוהות, השמנה בטנית, שימוש בממריצים ובתרופות כרוניות בהשוואה לעובדי היי-טק ועורכי דין שגם עבודתם מאופיינת בלחץ רב. כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי ד"ר אנה פאפיש, ד"ר אוהד סטולר ופרופ' עידו בירתי המשנה לדיקן הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר אילן ומנהל המערך הקרדיווסקולרי במרכז הרפואי צפון (פוריה).

המחקר, הראשון מסוגו בישראל, בחן את שכיחות גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב רופאים מתמחים בסביבה מרובת לחצים כמו זו הקיימת בישראל. החוקרים הפיצו שאלון באמצעות הרשתות החברתיות, שכלל שאלות על דמוגרפיה, היסטוריה רפואית, הרגלי חיים, לחץ הקשור לעבודה והערכת בריאות נפשית. השאלון הופץ גם בקרב עובדי היי-טק ועורכי דין כקבוצת ביקורת.

במחקר השתתפו 184 רופאים מתמחים ו-51 עובדי היי-טק ועורכי דין. 36% מהמשתתפים בקבוצת המחקר היו גברים עם גיל ממוצע של כ-36 שנים, ובקבוצת הביקורת 63% היו גברים עם גיל ממוצע של כ-34 שנים.

ממצאי המחקר, שיתפרסם בקרוב בכתב עת בינלאומי, מראים כי יותר משלושה רבעים מהרופאים (76.5%) חווים רמות סטרס גבוהות מאז תחילת דרכם המקצועית, בהשוואה לפחות מ-60% בקרב עובדי ההיי-טק ועורכי הדין שהשתתפו במחקר.

הערכות הבריאות ואורח החיים הצביעו על שכיחות גבוהה יותר של השמנה בטנית בקרב אנשי רפואה (36% לעומת 18% בקבוצת הביקורת) ושיעור גבוה יותר של שימוש בתרופות למחלות כרוניות חדשות (32% לעומת 16%). בנוסף, אנשי רפואה השתמשו יותר בממריצים ללא התוויה רפואית (22% לעומת 4%).

המחקר גם מצא כי איכות התזונה של המתמחים ירודה יותר והם עושים פחות פעילות גופנית. בתחום החיים האישיים, המתמחים נטו פחות לטפל בצרכים הרפואיים שלהם והראו היענות נמוכה יותר לטיפול רפואי.

הכותבים מציינים כי ממצאי המחקר יכולים לסייע בגיבוש שינויי מדיניות ואסטרטגיות בריאות ובכך לשפר את הרווחה ואריכות הקריירה של אנשי רפואה בסביבות עבודה מרובות לחץ. פרופ' בירתי מסכם: "אורח החיים המרתוני והריכוז הרב שהעבודה דורשת למשך שעות רבות מובילים להרגשת מתח מתמשכת. זו עבודה שלא נגמרת, עם השלכות על הבריאות של כל אחד ואחת מאיתנו".