בית המשפט העליון דחה אתמול (א') את הערעור שהגישו הוריה הגנטיים של הפעוטה סופיה על פסק הדין לפיו היא תישאר בחזקתם של ההורים המגדלים. כזכור, בחודש מרץ האחרון פסק בית המשפט המחוזי מרכז כי הפעוטה ממחדל החלפת העוברים ב"אסותא", תישאר בחזקת האם שילדה אותה ובן זוגה. ההורים הגנטיים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון.
עוד בעניין דומה
הרכב מורחב של חמישה שופטים - השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין והשופט יחיאל כשר - קבע ברוב של ארבעה כי יש לדחות את הערעור.
השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי יש לקבוע שהוריה על פי דין של הקטינה סופיה הם הוריה המגדלים – אמה היולדת ובן זוגה. בהנמקתה הסבירה השופטת וילנר כי כאשר נוצר נתק בין ההורות הגנטית להליך הלידה, נדרש צו שיפוטי לצורך קביעת ההורות המשפטית וכי במקרה זה, טובת הקטינה מחייבת את השארתה בחזקת ההורים המגדלים. בין השיקולים שהובאו בחשבון היו חלוף הזמן, מצבה הרפואי-התפתחותי של הקטינה והקשיים הצפויים מניתוקה מההורים שגידלו אותה מאז לידתה.
השופט גרוסקופף הוסיף בחוות דעתו כי במצב שבו לאיש מהצדדים אין מעמד הורות ללא צו שיפוטי, מבחן טובת הילד הוא הקריטריון הראוי להכרעה. השופט כשר ציין כי "אין להקל ראש בתחושת האובדן של מי שביצית מופרית הנושאת את המטען הגנטי שלהם שימשה אישה אחרת, אך אין כל השוואה בין מצבם לבין מצבה של מי שנשאה ברחמה ילד והוא יילקח ממנה".
השופט א' שטיין הסכים אף הוא לדחיית הערעור, אך קבע כי האב הגנטי יירשם כאביה של הילדה, ללא זכויות אפוטרופסות. בנימוקיו קבע כי "אבהות טבעית היא נקודת המוצא של הדין הישראלי בכל דבר ועניין" וכי האב הגנטי הוא אבי הקטינה כעניין של עובדה.
השופטת ברק-ארז בדעת מיעוט סברה שיש לקבוע כהוריה של הקטינה סופיה את הוריה הגנטיים. היא הדגישה את חשיבות ההורות הגנטית בהקשר של הליכי הפריה חוץ-גופית וציינה כי "פנייה להליכים של הפריה חוץ-גופית כרוכה בהעדפה לגידול ילד הנושא מטען גנטי של לפחות אחד מבני הזוג".
השופטים כתבו כי לצד זה ש"החומר הגנטי, אשר בא לידי ביטוי בכל תא ותא בגופה של ס', יישאר תמיד זה שניתן לה מהוריה הגנטיים... לא ניתן למחוק את הזיקה הפיזית שבין אם לבתהּ, אותה נשאה ברחמה, ילדה, הזינה וטיפחה. לא ניתן למחוק את הזיקה הרגשית והנפשית שנרקמה בין ההורים המגדלים לבין הפעוטה אשר אותה גידלו מרגע שהגיחה לאוויר העולם (ועוד קודם לכן) ועד שגדלה להיות כבת שנתיים וחצי, דרך כל אותם ציוני דרך – חיוך ראשון, מילה ראשונה, צעד ראשון".
פסק הדין קבע כי למרות דחיית הערעור, יש לשמר קשר בין הקטינה לבין הוריה הגנטיים. בית המשפט הורה לרשויות הרווחה לגבש מתווה לקשר עם ההורים הגנטיים ולחשיפת סיפור חייה של הקטינה בעתיד באופן מבוקר ומותאם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
