טרם זוהתה התרופה הממוקדת-מולקולרית המתאימה ביותר עבור חולי דלקת מפרקים שגרונית, אשר אינם מגיבים באופן מספק לטיפול ראשון עם תרופות ביולוגיות אנטי-ראומטיות (bDMARD, biological disease-modifying antirheumatic drug). במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Rheumatology, ביקשו חוקרים לנתח את היעילות והבטיחות של מעכבי הקולטן ל-IL-6י(interleukin-6) ושל מעכבי JAKי(Janus kinase), אשר נבחרים לעיתים קרובות כטיפולים ממוקדי מטרה בקו שני או מאוחר יותר.
עוד בעניין דומה
היעילות והבטיחות של מעכבי JAK ושל מעכבי הקולטן ל-IL-6 הושוו תוך שימוש בשיטת הסתברות הפוכה מבוססת ציון נטייה לשקלול טיפול (PS-IPTW, propensity score-based inverse probability of treatment weighting), לאחר 26 שבועות של טיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר 26 שבועות, שיעור ההפוגה לפי מדד CDAIי(clinical disease activity index) והשכיחות של זיהומים היו גבוהים יותר בקבוצת הטיפול עם מעכבי JAK, בהשוואה לקבוצת הטיפול עם מעכבי הקולטן ל-IL-6. באמצעות מודל תערובת גידול (Growth Mixture Modeling), חולקו מסלולי ה-CDAI לארבע קבוצות שונות. נמצא כי מעכבי הקולטן ל-IL-6 הפגינו יעילות גבוהה יותר בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית שנכשלו בטיפול עם תרופה ביולוגית אנטי-ראומטית אחת בלבד, בהשוואה לחולים שנכשלו במספר טיפולים ביולוגיים. בנוסף, בקרב חולים שלא הגיבו לתרופה ביולוגית אחת, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור ההפוגה לפי CDAI לאחר 26 שבועות בין קבוצת הטיפול עם מעכבי JAKי(29.1%) לבין קבוצת הטיפול עם מעכבי הקולטן ל-IL-6י(21.8%) (P=0.21). לעומת זאת, בקרב חולים שלא הגיבו לשני טיפולים ביולוגיים או יותר, שיעור ההפוגה לאחר 26 שבועות היה גבוה יותר בקבוצת הטיפול עם מעכבי JAK מאשר בקבוצת הטיפול עם מעכבי הקולטן ל-IL-6.
החוקרים מסכמים כי טיפול עם מעכבי הקולטן ל-IL-6 מציע איזון טוב יותר בין יעילות לבטיחות עבור חולי דלקת מפרקים שגרונית שאינם מגיבים לטיפול ביולוגי יחיד. עם זאת, עבור חולים שנכשלו במספר טיפולים ביולוגיים, ייתכן כי מעכבי JAK הם הבחירה המתאימה יותר.
מקור: