שליש מהנשים היולדות ובהריון פיתחו תסמיני דיכאון בתקופת המלחמה

כשליש מהנשים שהרו או שהיו לאחר לידה בתקופת המלחמה דיווחו על תסמיני דיכאון. כך עולה ממחקר ישראלי חדש שהוצג לאחרונה בכנס העולמי ה-10 לבריאות נפשית של נשים (IAWMH 2025) שנערך בבנגלור שבהודו.

המחקר, שנערך בידי צוות חוקרות בראשות ד"ר רנה בינה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, כלל 862 נשים שהיו בתקופה הפרינטלית - נשים הרות או נשים בשנה הראשונה לאחר הלידה. 32.7% מהנבדקות קיבלו תוצאה של 10 או יותר על סולם אדינבורו המודד תסמיני דיכאון בתקופה וכ-34% דיווחו על סימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

הנשים ענו לשאלון מקוון שבחן תגובה רגשית למלחמה. הממצאים הראו עוד כי נשים שחוו סימפטומי PTSD היו בסיכון גבוה פי 2.5 לפתח דיכאון פרינטלי. גורמי סיכון נוספים כללו פינוי מהבית, אובדן הכנסה משפחתית ונזק פיזי לבית במהלך המלחמה.

התמונה המלאה של הפגיעה הנפשית מתגלה בפירוט הסימפטומים. מתוך 34% הנשים שדיווחו על סימפטומים של הפרעת דחק פוסט טרואמטית 62% דיווחו על סיוטים בשנתן, 69% נמנעו ממחשבות או מצבים שהזכירו את המלחמה, 73% דיווחו על ערנות מתמדת או התלקחות כעס בקלות, 40% חשו ניכור מאנשים או פעילויות ו-17% חוו אשמה הקשורה לאירועי המלחמה.

הממצאים מדגישים את הפגיעות הייחודית של נשים בתקופה הפרינטלית במהלך סכסוכים מזוינים. דיכאון פרינטלי, הידוע כגורם סיכון לקשיי התפתחות אצל תינוקות ולבעיות רגשיות אצל אמהות, הופך למחויבות קלינית דחופה במהלך מלחמות. המחקר מדגיש את חשיבות זיהוי מוקדם ותמיכה נפשית תחת אש. החוקרות מציינות כי יש לשקול הרחבת שירותי בריאות הנפש המותאמים לנשים בגיל פוריות, במיוחד לקבוצות הסיכון - נשים שפונו מבתיהן, איבדו הכנסה או חוו נזק לבית.

צוות החוקרות כלל ד"ר סמירה אלפיימי-זיאדנה מהמחלקה לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון והמרכז לקידום ולחקר בריאות נשים באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר ורד בר ממרכז חוה לפסיכיאטריה רבייתית במרכז הרפואי שיבא, ד"ר גלית נויפלד קרושינסקי מקרן בריאה לקידום בריאות נשים בישראל, ד"ר ענבל ראובני מהמחלקה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי סוראסקי תל אביב וד"ר ורד מאוגמי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן.