זינוק בשיעור הלוחמים המדווחים על תסמינים פוסט-טראומטיים

בעקבות המלחמה חלה עלייה בשיעור החיילים המדווחים על תסמינים פוסט-טראומטיים משמעותיים מ-8% לכ-12%, המהווים זינוק של 50% במספר המדווחים. מחקר חדש שנחשף בוועידת תל אביב "עתיד ישראל" בשיתוף קרן כדר, מצביע על עלייה בשכיחות תסמינים פוסט-טראומטיים בקרב חיילי צה"ל, גם לאחר שחרורם.

המחקר בוצע לפני המלחמה (תקופת שגרה) ובמהלכה בהובלת פרופ' יאיר בר חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב. המחקר מספק תמונת מצב עדכנית הרלוונטית במיוחד למערכת הבריאות ולטיפול בנפגעי טראומה נפשית. עוד עלה מהמחקר כי שיעור התייצבות למילואים הצמצם מאז השבעה באוקטובר והוא עומד כעת על 75%-85%.

המחקר עקב אחרי 579 חיילים ממחזור מרץ 2019 שהתגייסו לאחת מחטיבות החי"ר של צה"ל ובחן את התפתחות התסמינים הפוסט-טראומטיים שלהם לאורך חמש נקודות זמן: בגיוס, לאחר 15 חודשי שירות, אחרי 27 חודשי שירות, חצי שנה אחרי השחרור ושנה וחצי אחרי השחרור (במהלך המלחמה).

הממצאים מראים עלייה עקבית באחוז החיילים המדווחים על תסמינים פוסט-טראומטיים משמעותיים. בעת הגיוס, פחות מחצי אחוז מהמתגייסים הציגו סימני פוסט-טראומה. אחרי כשנה וחצי בצבא, המספר עלה ל-2.6% ולקראת סוף השירות הסדיר האחוז כמעט הוכפל ל-4.4%. חצי שנה לאחר השחרור מצה"ל נרשמה עלייה משמעותית נוספת, עם כמעט 8% מהלוחמים המדווחים על תסמינים פוסט-טראומטיים מרובים.

העלייה במספר המדווחים על סימפוטמים פוסט טראומטיים נרשמה בנקודת הזמן החמישית של איסוף הנתונים, מספר חודשים לאחר פרוץ המלחמה. כ-85% מהמשתתפים במחקר זומנו לשירות מילואים והשתתפו במלחמה ומספר המדווחים על סימפטומים פוסט-טראומטיים משמעותיים זינק לכ-12%, כאמור, עלייה של 50% מהמדידה הקודמת.

פרופ' בר חיים מדגיש כי נתוני המחקר משקפים מחזור גיוס אחד לאחת מחטיבות החי"ר בצבא (כמו צנחנים, גולני או גבעתי) שהתגייס בשנת 2019 והשתחרר משירות סדיר בשנת 2022. הוא מציין שבתקופת השירות הסדיר של חיילים אלה, מדינת ישראל לא יצאה למלחמה או למבצע צבאי מיוחד, כך שהנתונים משקפים את התסמינים של פוסט-טראומה בקרב חיילים קרביים במהלך פעילות שגרתית, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון.

בהתייחסות לעלייה החדה במדווחים על תסמינים פוסט-טראומטיים לאחר השחרור, פרופ' בר חיים מציע שייתכן כי המסגרת הצבאית בשירות הסדיר מספקת תמיכה ותחושת שייכות שנעלמות לאחר השחרור, כאשר כל חייל חוזר לביתו ולמסלולו האישי. מודל זה עשוי להסביר את הקושי בהסתגלות לחיים האזרחיים ואת העלייה בתסמינים הפוסט-טראומטיים.

המחקר נערך באמצעות שאלון שפותח על ידי המשרד לענייני בוגרי קרבות של ארה"ב, שתורגם לעברית ונחשב לסטנדרט הזהב למדידת תסמינים של הפרעה פוסט-טראומטית בדיווח עצמי. חשוב לציין שתוצאת שאלון סקירה זה אינה מהווה תחליף לאבחנה רשמית המתבצעת בראיון קליני מובנה, אך מחקרים רבים מצביעים על מתאם גבוה בין תוצאות כלי הסקירה בדיווח עצמי לבין תוצאות הריאיון הקליני, עם מתאם שנע בין 0.70 עד 0.85.

העלייה החדה בתסמינים הפוסט-טראומטיים בעקבות המלחמה מתכתבת עם הידוע על תסמינים פוסט-טראומטיים בעקבות מלחמות בעצימות גבוהה, הן בצה"ל והן בצבאות אחרים. הנתונים מבהירים כי מערכת בריאות הנפש בישראל נמצאת במצב חירום, הדורש היערכות מיידית.

דיווחים מהעת האחרונה מצביעים על שחיקה בקרב לוחמי המילואים, חלקם שירתו במספר סבבי לחימה ולאורך תקופות ארוכות. אם בתחילת המלחמה שיעור ההתייצבות למילואים עמד על יותר מ-100%, בימים אלה מדווח על שיעור התייצבות של 75%-85%. הוצעו מספר הסברים לירידה זו, ביניהם פגיעה מתמשכת בעיסוקם וכלכלתם של הלוחמים, פגיעה במשפחותיהם וחייהם החברתיים, כעס על היעדר שוויון בנטל וירידה כללית במוטיבציה על רקע ההימשכות יוצאת הדופן של המלחמה. אולם, המחקר מדגיש כי גורם משמעותי נוסף קשור לשחיקה בחוסן הנפשי של הלוחמים שנחשפו לאירועי לחימה טראומטיים.

פרופ' בר חיים קורא למקבלי ההחלטות לפעול בדחיפות כדי להתוות פתרונות ארוכי טווח להתמודדות עם הצורך בטיפול במספר גבוה של לוחמים עם הפרעה פוסט-טראומטית. "אנו נמצאים בשעת חירום במערכת בריאות הנפש בישראל", אמר והוסיף: "דרושים פתרונות המסתכלים מעבר לאופק כלפי שני העשורים הקרובים לפחות. פתרונות שיחדדו את הליך הכשרת המטפלים כך שיהיה מהיר ואיכותי יותר, לצד פתיחת קליניקות אזוריות חזקות המתמקצעות באופן ייחודי בטיפול בטראומה לאחר השחרור".

לדבריו, "הנתונים מהמחקר מתכתבים עם המספרים הגדולים של משוחררים קרביים שפונים אל אגף השיקום של משרד הביטחון בבקשה לקבל עזרה והכרה במצבם. הם יכולים גם להסביר באופן חלקי את הירידה באחוזי המתייצבים למילואים. לוחמי מילואים שמתמודדים עם סימפטומים מרובים מתקשים להתייצב לשירות נוסף. בצה״ל מתבצעים צעדים רבים על מנת למנוע ולטפל בפוסט-טראומה אך מצב העניינים המתואר יוצר עומס אדיר על צה"ל, משרד הביטחון, אגף השיקום ועל החברה הישראלית כולה, כאשר עיקר הלחץ הוא על החיילים הקרביים ומשפחותיהם", מסכם פרופ' בר חיים.