נייר עמדה ישראלי לקוצבי לב אומץ ע"י האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה

האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה אימץ לאחרונה גישה חדשנית לקיצוב הלב המשנה את הגישה המסורתית הנהוגה כיום במרבית מרכזי הלב בעולם וזאת על פי נייר עמדה שנכתב בהובלת שני מומחי הלב של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

המסמך ממליץ לראשונה על שימוש בשיטת קיצוב מתקדמת, בה האלקטרודה מוחדרת ישירות למערכת ההולכה החשמלית של הלב. הגישה מאפשרת הפעלה פיזיולוגית יותר של הלב ומצמצמת את הפגיעה בתפקודו. הגישה הוצגה לאחרונה בכנס האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה על ידי מנהל מרכז הלב המשולב פרופ' מיכאל גליקסון ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה פרופ' יואב מיכוביץ.

נייר העמדה מציע שינוי תפישתי מהותי בתחום השתלות קוצבי לב, כפי שמסביר פרופ' גליקסון: "אנו עדים לשינוי משמעותי בתפישה הטיפולית שהיתה מקובלת במשך עשרות שנים. המחקרים והניסיון הקליני שצברנו מראים כי הגישה החדשה משפרת משמעותית את איכות חייהם של מטופלים רבים ומפחיתה סיבוכים ארוכי טווח של קיצוב לב מסורתי".

שנים רבות קיצוב לב התבצע על ידי קיצוב של החדר הימני באמצעות אלקטרודות שמוחדרות לתוכו. במהלך השנים התברר שקיצוב בשיטה זו אמנם מונע ברדיקרדיה (דופק נמוך), אך פוגע בתפקוד הלב בחלק ניכר מהחולים. היתרונות של קיצוב מערכת ההולכה כוללים שימור סנכרון חדרי הלב בדומה לפעולה הטבעית, הפחתת הסיכון להתפתחות אי ספיקת לב בעקבות קיצוב, אפשרות לטיפול יעיל גם במטופלים שלא מגיבים היטב לקיצוב דו-חדרי מסורתי (CRT) ושיפור איכות החיים ותפקוד הלב בטווח הארוך.

היתרון המרכזי של קיצוב מערכת ההולכה הוא שמירה על סנכרון בין החדרים, מה שמפחית את הסיכון להחמרה בתפקוד הלב, אי ספיקת לב והפרעות קצב נוספות. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי במטופלים שמקבלים קיצוב מסורתי, דרך חדר ימין בלבד, עלול להתפתח חוסר סנכרון בין החדרים, תופעה שמכונה קרדיומיופתיה מושרית קיצוב (Pacing-Induced Cardiomyopathy). קיצוב מערכת ההולכה מפחית את הסיכון הזה ומספק תוצאות טובות יותר, במיוחד במטופלים עם חסימות הולכה (כמו Left Bundle Branch Block), אי ספיקת לב, או כאלה שזקוקים לסנכרון מחודש.

הגישה כוללת שתי טכניקות עיקריות: קיצוב סיב ההיס (His Bundle Pacing – HBP) וקיצוב אזור סיב ההולכה השמאלי (Left Bundle Branch Area Pacing – LBBAP). קיצוב סיב ההיס מתבצע על ידי מיקום האלקטרודה ישירות על סיב ההיס, שהוא מרכז מערכת ההולכה החשמלית של הלב. קיצוב אזור הסיב השמאלי מתבצע על ידי החדרת האלקטרודה דרך המחיצה שבין החדרים אל אזור סיב ההולכה השמאלי, מה שמאפשר לעקוף חסימות במערכת ההולכה ולשמר סנכרון בין החדרים.

פרופ' מיכוביץ מדגיש: "במשך עשרות שנים השתמשנו בשיטה שעזרה למטופלים אך לא היתה אופטימלית. היום אנחנו יכולים להציע גישה טבעית יותר שמחקה את המסלול הטבעי של האותות החשמליים בלב. המסמך החדש ממליץ לשקול את השימוש בשיטה זו בחלק ניכר מהחולים המיועדים להשתלת קוצב לב, מה שמהווה שינוי תפיסתי מהותי בכל הגישה להשתלת קוצבים".

מרכז הלב ב"שערי צדק" כבר מיישם את הגישה החדשנית, עם שיעור משמעותי מהשתלות קוצבי הלב המתבצעות בשיטה המתקדמת. "אנו גאים להוביל את השינוי הזה לא רק ברמה התיאורטית אלא גם בפרקטיקה היומיומית", מוסיף פרופ' גליקסון. "העובדה שצוות מישראל מוביל את ההנחיות הבינלאומיות בתחום כה חשוב היא מקור לגאווה לאומית והוכחה למצוינות הרפואית הישראלית".

ההמלצות החדשות צפויות להשפיע על אלפי חולים ברחבי העולם המועמדים להשתלת קוצב לב מדי שנה. "המסמך שפרסמנו מהווה קריאה לשינוי בכל הקהילה הקרדיולוגית העולמית," מסכם פרופ' מיכוביץ. "אני צופה שבתוך שנים ספורות זו תהיה שיטת הטיפול המועדפת ברוב המרכזים המובילים בעולם. המומחיות והניסיון שצברנו ב'שערי צדק' מציבים אותנו בחזית העולמית של הטיפול בהפרעות קצב הלב".