דעות

מהפכה במבחנה: החידושים בעולם המעבדות הרפואיות

פרופ' אבי פרץ, נשיא האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית, סוקר את ההתפתחויות המשמעותיות בתחום וביניהן: טכנולוגיות POCT ליד מיטת החולה ש"צפויה לשנות את הדרך בה אנו מספקים שירותי בריאות"

בדיקות במעבדה רפואית. אילוסטרציה

המעבדות הרפואיות הן מוקד של ידע, חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת, המשפיעות באופן ישיר על איכות הטיפול בחולים ועל בריאות הציבור כולו. תרומתן חיונית באבחון מדויק, התאמת טיפולים אישיים, ניטור מחלות ואף במתן מענה קריטי במצבי חירום.

החדשנות הטכנולוגית במעבדות הרפואיות נמצאת בחזית ההתקדמות הרפואית. אנו עדים כיום לשימוש בטכנולוגיות פורצות דרך כמו ריצוף גנטי מהדור הבא (Next-Generation Sequencing - NGS) המאפשר ניתוח מעמיק של החומר הגנטי לצורך אבחון מחלות גנטיות, התאמת טיפולים לסרטן ואפיון מדויק של פתוגנים. בתחום המיקרוביולוגיה, טכנולוגיות כמו MALDI-TOF MSי(Matrix-Assisted Laser Desorption/Ionization Time-of-Flight Mass Spectrometry) מאפשרות זיהוי מהיר וספציפי של מיקרואורגניזמים, דבר המקצר משמעותית את זמן האבחון ומאפשר התחלת טיפול ממוקד ויעיל יותר.

בדיקות מתקדמות בתחום הפתולגיה מאפשרות לנו לאפיין את המאפיינים הייחודיים של מחלות כמו סרטן ברמת המולקולה. באמצעות בדיקות גנומיות ואימונוהיסטוכימיות, ניתן לנבא את תגובת הגידול לטיפולים ולהתאים לכל מטופל את הטיפול האופטימלי

בתחום ההמטולוגיה והכימיה הקלינית, מערכות אוטומטיות מתקדמות עם יכולות אנליטיות משופרות מאפשרות עיבוד מהיר ומדויק של מספר רב של דגימות, תוך שיפור היעילות והפחתת הסיכון לטעויות. בנוסף, השימוש בטכנולוגיות דימות תאי ברזולוציה גבוהה (High-Content Imaging) פותח צוהר להבנה מעמיקה יותר של תהליכים תאיים ומולקולריים.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר היא יישום עקרונות הרפואה המותאמת אישית במעבדות. במיוחד בתחום הפתולוגיה, בדיקות מתקדמות מאפשרות לנו לאפיין את המאפיינים הייחודיים של מחלות כמו סרטן ברמת המולקולה. באמצעות בדיקות גנומיות ואימונוהיסטוכימיות, אנו יכולים לנבא את תגובת הגידול לטיפולים שונים, ובכך להתאים לכל מטופל את הטיפול האופטימלי עבורו, תוך שיפור משמעותי בסיכויי ההחלמה והפחתת תופעות הלוואי.

מעבר לתחום הטיפול במחלות, המעבדות הרפואיות ממלאות תפקיד קריטי במימוש זכות בסיסית להורות. יש לציין את תרומתן הייחודית של מעבדות הפוריות וטכנולוגיות ההפריה החוץ-גופית (IVF). באמצעות מומחיותם ומסירותם של אנשי המעבדה בתחום זה, זוגות רבים מתמודדים עם קשיי פוריות זוכים להגשים את חלומם להביא ילדים לעולם. המעבדות הללו הן מקור של תקווה ומימוש זכות יסודית.

קיימת חשיבות עליונה לשיתוף הפעולה ההדוק בין הרופאים המטפלים לצוות המעבדה. הדיאלוג המתמיד וההבנה המשותפת בין הצדדים מבטיחים שימוש מיטבי בבדיקות המעבדה ופרשנות מדויקת של התוצאות, דבר שמוביל לקבלת החלטות טיפוליות מושכלות ולשיפור outcomes קליניים.

חשוב להעלות את המודעות בקרב הציבור והצוותים הרפואיים לחשיבות השימוש המושכל בבדיקות. ביצוע בדיקות לא נחוצות עלול להוביל לתוצאות מטעות, לחרדה מיותרת ולבזבוז משאבים

לקראת העתיד, ראוי לציין את השינוי המתקרב בתחום השימוש בבדיקות סמוך למיטת החולה (POCT). ההטמעה המושכלת של טכנולוגיות POCT בישראל צפויה לשנות את הדרך בה אנו מספקים שירותי בריאות. בדיקות מהירות ונגישות בנקודת הטיפול יכולות להוביל לאבחון וטיפול מהירים יותר, שיפור חוויית המטופל וייעול המשאבים. עם זאת, חשוב להדגיש כי יישום מושכל מחייב בקרה איכות קפדנית, הכשרת כוח אדם מתאים וקביעת פרוטוקולים ברורים כדי להבטיח את אמינות התוצאות ובטיחות המטופלים.

חשוב להעלות את המודעות בקרב הציבור והצוותים הרפואיים לחשיבות השימוש המושכל בבדיקות. ביצוע בדיקות לא נחוצות עלול להוביל לתוצאות מטעות, לחרדה מיותרת ולבזבוז משאבים. קידום הבנה של תפקיד הבדיקות וההנחיות לשימוש בהן יתרום למערכת בריאות יעילה ואחראית יותר.

לסיכום, מדינת ישראל מתברכת במערך נרחב של מעבדות רפואיות הפרוסות ברחבי הארץ, בבתי חולים, במרפאות קהילתיות ובמוסדות מחקר. מעבדות אלו, העומדות תחת פיקוח ובקרה של משרד הבריאות, מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות ומספקות שירותי אבחון חיוניים לכלל האוכלוסיה. הן מצוידות בטכנולוגיות חדישות ובצוותי אנשי מקצוע מיומנים ומובילים בתחומם, המקפידים על בקרת איכות קפדנית ותהליכי עבודה מוקפדים.

הכותב, פרופ' אבי פרץ, הוא מנהל מערך אקדמיה, חדשנות ומחקר ומנהל המעבדה למיקרוביולוגיה במרכז רפואי צפון; נשיא האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית (אילמ"ר)

נושאים קשורים:  פרופ' אבי פרץ,  מעבדות רפואיות,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
07.05.2025, 19:37

על איזה מעבדות רפואיות מדובר, false negative של תרבית שתן, ממש קידמה וטכנולוגיה פורצת דרך חחח

אנונימי/ת
08.05.2025, 00:52

פרופ'. יקר אתה חי במגדל שן. נראה שאינך חי במציאות! המטופלים יודעים יותר מהרופאים על הקידמה. בקופות החולים מרבית הרופאים בכלל לא מבינים על מה אתה מדבר. לפני שנים כשבדיקת גנום אנושי שלם ירדה ל-1000 דולר שאלתי רופאת משפחה בתקופת חולים מאוחדת אני מוכן לשלם מכיסי 1000 דולר ולהביא את התוצאות אלייך - תשובתה הייתה - אני אפילו לא יודעת מה אני עושה עם זה! פרופ' פרץ אני תולה תקוות במהפכת ה-AI שתחליף את הרופא האנושי בעל היוהרה שעומד ככלי ריק מול ההתקדמות הטכנית הנהדרת שאתה ורק אתה מבין אותה....עד כמה כואב עד כמה מצער...

אנונימי/ת
08.05.2025, 05:45

זה לא עיתון של רופאים? מנהל מערך האקדמיה בפוריה??? צחקתי