במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את ההשפעה הפסיכולוגית של קשריות בבלוטת התריס (thyroid nodules), אשר לעיתים קרובות מתגלות באופן מקרי, דורשות מעקב ממושך ועלולות לגרום למצוקה נפשית. אף שמדובר בתופעה שכיחה, ההשפעות הנפשיות של קשריות בבלוטת התריס טרם נחקרו לעומק.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו נתונים מפלטפורמת TrinetX בין השנים 2010–2023, הכוללת 118 מיליון מטופלים. באמצעות התאמה לפי ניקוד הנטייה (propensity score) על בסיס גיל, מין, גזע, מצב סוציואקונומי ומחלות רקע, הותאמו מטופלים עם קשריות בבלוטת התריס למטופלים עם סרטן בלוטת התריס. התוצא העיקרי שנבדק היה הסיכון להפרעת חרדה, ותוצאים משניים כללו דיכאון, הפרעות מצב רוח ונדודי שינה.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר ההתאמה נותחו 138,803 זוגות מטופלים (גיל ממוצע 52, 70% נשים, 66% לבנים). הקבוצות היו מאוזנות מבחינת מחלות רקע. בקרב מטופלים עם קשריות בבלוטת התריס נמצא סיכון גבוה יותר להתפתחות הפרעת חרדה לעומת חולי סרטן בלוטת התריס (יחס סיכון 1.06, רווח בר סמך 95%, 1.03–1.08). לעומת זאת, הסיכון לדיכאון (יחס סיכון 0.93, רווח בר סמך 95%, 0.90–0.96), להפרעות מצב רוח (יחס סיכון 0.95, רווח בר סמך 95%, 0.92–0.98) ולנדודי שינה (יחס סיכון 0.93, רווח בר סמך 95%, 0.89–0.97) היה נמוך יותר. לא נמצא הבדל מובהק בהפרעות פסיכוטיות (יחס סיכון 1.03, רווח בר סמך 95%, 0.90–1.17).
החוקרים סיכמו כי קשריות בבלוטת התריס קשורות בעלייה בסיכון להפרעות חרדה, אך בירידה בסיכון לדיכאון, הפרעות מצב רוח ונדודי שינה בהשוואה לחולי סרטן התירואיד. ניתוח רגישות נוסף השווה בין חולים עם קשריות לאוכלוסייה הכללית, והעלה כי גם ביחס אליהן קיים סיכון מוגבר לחרדה – ממצא המחזק את ההשערה שההשפעה אינה נובעת רק מחשש מממאירות. החוקרים ממליצים על המשך מחקר בנושא כדי להבין לעומק את המנגנונים הפסיכולוגיים המעורבים.
מקור: