מחקר ישראלי משפר את הליכי הפיענוח לנשאות מחלת דושן-בקר

מחקר ישראלי חדש, שפורסם לאחרונה במגזין Neurogenetics, משפר במעט את הדיוק והאמינות של פיענוח בדיקות סקר גנטיות לנשאות מחלת דושן (Duchenne Muscular Dystrophy).

מחלת דושן היא מחלה גנטית חמורה, הפוגעת בעיקר בתאי השריר ומתבטאת בעיקר אצל בנים. לאור שכיחותה הניכרת, בהיקף של כ-1:3500-1:5000 בנים, הוכנסה ביולי 2020 לסל הבריאות בארץ בדיקת סקר גנטית טרום הריונית של חסרים ותוספות בגן DMD, הקשור למחלת הדושן.

פרופ' לנה שגיא-דאין. "קיים מגוון רחב של שינויים גנטיים שניתן לאתר, אך חלקם לא קשורים בוודאות לבעיות רפואיות משמעותיות". צילום: דוברות "כרמל"

לדברי פרופ' לנה שגיא-דאין, גנטיקאית וגינקולוגית, מנהלת שירות גנטי טרום-לידתי מבית חולים כרמל ויו"ר האיגוד הישראלי לגנטיקה רפואית: "בדיקות סקר גנטיות טרום הריוניות מזהות נשאות של מחלות תורשתיות במטרה למנוע את העברתן לדור הבא. עם זאת, לצד הפוטנציאל העצום, יש אתגרים לא מעטים ביישום בדיקות אלו, כדוגמת פרשנות של תוצאות בדיקות גנטיות וממצאים לא חד משמעיים, שעלולים לגרום לבלבול ולמתח רב אצל הנבדקים, במיוחד כאשר מדובר בנשים המתכננות הריון. באופן ספציפי למחלת דושן, מאחר שמדובר באחד הגנים הגדולים שיש, קיים מגוון רחב של שינויים גנטיים שניתן לאתר בגן זה, אך חלקם לא קשורים בוודאות לבעיות רפואיות משמעותיות".

במחקר בהובלת פרופ' שגיא-דאין, יחד עם  פרופ' אנמיקה ארתמה-רוס מאוניברסיטת ליידן בהולנד, מומחית בינלאומית למחלת דושן, וד"ר עמיהוד זינגר, מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית במשרד הבריאות, הושוו תוצאות של 85,737 נשים שנבדקו לנשאות מחלת דושן במסגרת סקר האוכלוסיה, לבין תוצאות גנטיות של חולי דושן, שנתוניהם התקבלו ממאגר נתוני עמותת צעדים קטנים לליווי מאובחני דושן-בקר. נתוני החולים ממאגר הנתונים כללו: 231 חולי דושן, 90 חולי בקר (צורה קלה יותר ומעט שונה של המחלה) ו-143 נשים נשאיות.

במסגרת סקר האוכלוסיה הגנטי קדם-הריון, אובחנו 82 שינויים גנטיים מובהקים מבחינה קלינית על גן DMD ועוד 80 שינויים גנטיים, שמשמעותם הקלינית אינה ברורה וחלקם מסווגים כ"קשים לפיענוח". במחקר נמצא שתוספות בגן DMD, אשר מסווגות כ"קשות לפיענוח", במיוחד כאלו שממוקמות בתחילת הגן, לא הודגמו כלל בקרב חולי דושן, לעומת הימצאותן אצל 45% מהנשים הבריאות, אשר אובחנו עם נשאות למחלה במסגרת בדיקות הסקר.

החוקרים מציינים כי ממצאים אלה תומכים בעובדה כי מדובר בשינויים שסביר להניח אינם מביאים למחלת הדושן. פרופ' שגיא-דאין מסבירה כי קיימת התלבטות משמעותית לגבי הצורך לדווח על שינויים מסוג זה. "מצד אחד, הם עלולים לגרום ללחץ מיותר בקרב הנשים, אך מצד שני, לא ניתן לשלול כי שינויים אלה עלולים להביא למחלה חמורה אצל הצאצאים, ויש לדון לעומק במשמעות הקלינית של כל שינוי מסוג זה".

החוקרים מציעים במחקר מודל חדשני למדינות נוספות המעוניינות ליישם תכניות סקר גנטיות ולשפר את תהליך הדיווח והייעוץ. פרופ' לנה-שגיא מסכמת: "באמצעות שילוב נתונים קליניים, גנטיים וחברתיים, ניתן יהיה בשנים הקרובות לקדם את תחום הרפואה הגנטית ולהעניק שירותים איכותיים ומדויקים יותר לציבור".

מאגר נתוני עמותת צעדים קטנים מקיף כ-600 מאובחנים ונשאיות של דושן-בקר, מבוטחי כל קופות החולים. שדות המאגר מבוססים על מאגרי מידע מקבילים בעולם של המחלה, אשר הותאמו למאפייני מערכת הבריאות בישראל. חלקו הראשון כולל נתונים דמוגרפיים מקיפים (אזור מגורים, גיל, מצב משפחתי ועוד), בעוד חלקו השני מכיל נתונים קליניים של מאובחני ניוון שרירים דושן־בקר ושל הנשאיות (נתוני תפקוד, שימוש בתרופות, תוצאות בדיקות ועוד). סך הכל, 250 שדות נתונים מופיעים בכרטיס כל מאובחן במאגר. המאגר רשום במשרד המשפטים ופועל תחת הגבלות אתיקה, פרטיות ואבטחת מידע.