טיפול אימונותרפי הביא לנסיגה מלאה של גידולים עם פגם גנטי מסוג dMMR. כך עולה ממחקר חדש שמציג גישה טיפולית שעשויה להביא מזור לכ-2%-3% מחולי הסרטן הסובלים ממצב שבו מנגנון תיקון הטעויות בדנ"א אינו פועל כראוי וגורם להצטברות מוטציות רבות בתאי הסרטן.
עוד בעניין דומה
המחקר, שנערך במרכז הסרטן של סלואן קטרינג, בדק האם טיפול אימונותרפי יכול להחליף את הגישה המסורתית של ניתוח, כימותרפיה והקרנות. החוקרים דיווחו על תוצאותיהם ביום א' במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לחקר הסרטן ובמאמר שפורסם ב-The New England Journal of Medicine.
בכתבה על המחקר בניו יורק טיימס נכתב כי במצב של פגם גנטי מסוג dMMR, תאי הסרטן מכילים חלבונים חריגים שאמורים לאותת למערכת החיסון להשמיד אותם, אך הגידול מייצר "מגן" המונע התקפה של מערכת החיסון. הטיפול האימונותרפי מסיר את המגן הזה.
במחקר השתתפו 117 חולים עם גידולים בשלבים מוקדמים (שלב I עד III). המשתתפים טופלו בתרופה דוסטרלימאב, שמפעילה את מערכת החיסון לתקוף את הגידול, במשך שישה חודשים, ללא ניתוח, כימותרפיה או הקרנות.
התוצאות היו מרשימות: מתוך 49 חולי סרטן חלחולת, כל מי שהשלים את הטיפול הגיע להיעלמות מוחלטת של הגידול. גם בקרב חולים עם גידולים באיברים אחרים (קיבה, ושט, כבד, רחם, דרכי השתן וערמונית), 35 מתוך 54 חולים הגיעו להיעלמות מוחלטת של הגידול.
על פי הכתבה, מתוך 103 מטופלים שהשלימו את הטיפול, הסרטן חזר רק בחמישה מקרים. ארבעה מהם טופלו בהצלחה עם מנות נוספות של אימונותרפיה או הסרה של בלוטת לימפה, והחמישי הגיב לטיפול נוסף שגרם לגידול להצטמק.
ד"ר ברט פוגלשטיין, אונקולוג מ"ג'ונס הופקינס", הגדיר את התוצאות כ"פורצות דרך". הוא ציין שלפני 20 או 30 שנה, הרעיון לטפל בגידולים גדולים בלי ניתוח היה נשמע כמו מדע בדיוני. עבור המטופלים, המשמעות היא עצומה. הטיפול המסורתי בגידולים אלה כרוך לעתים בהסרת איברים כמו קיבה או שלפוחית השתן, שימוש בשקית סטומה קבועה, עקרות כתוצאה מהקרנות ונזק ארוך טווח מכימותרפיה.
תופעות הלוואי של הטיפול האימונותרפי היו לרוב קלות: עייפות, פריחה וגרד היו הנפוצות ביותר. תופעות נדירות יותר כללו זיהומי ריאות ודלקת במוח.
בכתבה מובא סיפורה של מטופלת בת 71, שאובחנה עם גידול בחיבור בין הקיבה לוושט. הרופאים המליצו על ניתוח מורכב שעלול היה לכלול הסרת חלק מהקיבה והזזת הוושט, בנוסף לכימותרפיה והקרנות. במקום זאת, היא הצטרפה למחקר באוקטובר 2019 וכבר בינואר הגידול נעלם. היא נותרה עם תופעת לוואי אחת - צורך בנטילת תרופה לשיפור תפקוד הכליות, אך לדבריה זה מחיר קטן לשלם כדי להימנע מהטיפול המסורתי הקשה.
האתגר העיקרי כעת הוא הנגישות לטיפול. עלות התרופה היא כ-11,000 דולר למנה, והמטופלים זקוקים לתשע עירויים במשך שישה חודשים. נכון לעכשיו, התרופה מאושרת לטיפול בסרטן רחם עם מוטציות dMMR וכלולה בהנחיות לטיפול בסרטן חלחולת, אך חולים עם סוגי סרטן אחרים עלולים להתקשות להשיגה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
