תוסף אבץ במהלך שלשול חריף מפחית את משך המחלה אך גם מגביר את ההקאות. במחקר שבוצע לאחרונה, נמצא שלילדים שקיבלו מינונים יומיים נמוכים יותר של אבץ (5 mg או 10 mg לעומת 20 mg) היו שיעורים נמוכים יותר של הקאות עם תפוקת צואה ומשך שלשול דומים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך גורמים סוציו-דמוגרפיים וקליניים הקשורים להקאות בילדים עם שלשול חריף.
החוקרים ביצעו ניתוח נתונים משני של 4,500 ילדים בגילאי 6-59 חודשים עם אפיזודה חריפה של שלשול (<72 שעות לפני ההרשמה). המחקר בוצע במתכונת של מחקר בעל הקצאה אקראית, כפול סמיות ומבוקר בהודו ובטנזניה. כדי לזהות גורמי סיכון חשובים מבחינה קלינית להקאות כלליות, הקשורות לטיפול וללא טיפול, נוצרו מודלים לוג-בינומיים עם סיכונים יחסיים (relative risks - RRs) ורווחי בר סמך 95% (confidence intervals - CI).
במחקר הוכללו 4,500 ילדים. מתוכם, 1,203 (26.7%) סבלו מהקאות כלשהן. לאחר התאמה למאפיינים דמוגרפיים וקליניים מרובים, נוכחות של התייבשות (RR: 1.45, רווח בר סמך 95% 1.10-1.92), תת משקל (RR: 1.22, רווח בר סמך 95% 1.05-1.41), קבלת חיסון נגד rotavirus (RR: 1.89, רווח בר סמך 95% 1.69-2.12) ועושר משק הבית מעל החציון (RR: 1.17, רווח בר סמך 95% 1.07-1.29) היו גורמים הקשורים לסיכון מוגבר להקאות. קבלת חיסון נגד rotavirus הייתה תואמת כמעט ב-100% לאתר המחקר בטנזניה. גיל מבוגר ומינון נמוך יותר של אבץ היו קשורים לסיכון נמוך יותר להקאות.
החוקרים הסיקו כי ילדים צעירים, בתת משקל או מיובשים נוטים יותר לסבול מהקאות במקביל עם תוסף אבץ. זיהוי של גורמים אלו עשוי לאפשר לצוות הרפואי לפקח טוב יותר על ילדים כאלו, ובכך להפחית את הסיכויים להתייבשות חוזרת או צריכת תזונה לא מספקת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
