מטופלים עם צניחה של המסתם הצניפי (MVP), שמלווה בניתוק של טבעת המסתם (MAD), נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לפתח הפרעות קצב חדריות גם אחרי שעברו ניתוח לתיקון המסתם. כך עולה ממחקר שהתפרסם בשבוע שעבר ב-European Heart Journal.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך בבית החולים האוניברסיטאי קרולינסקה בשטוקהולם ועקב אחרי 599 מטופלים שעברו ניתוח מסתם צניפי בין השנים 2010-2022. כ-16% מהם (96 מטופלים) אובחנו עם ניתוק של טבעת המסתם לפני הניתוח, עם אורך ניתוק חציוני של 8 מ"מ.
הממצאים מראים שמטופלים עם ניתוק הטבעת היו צעירים יותר (55 לעומת 63 שנים בממוצע), יותר נשים (31% לעומת 17%) ויותר מקרים של מחלת ברלו (70% לעומת 27%) וצניחה דו-עלית (57% לעומת 17%).
למרות שהניתוח תיקן בהצלחה את ניתוק הטבעת אצל כל המטופלים, במעקב של יותר מחמש שנים (חציון 5.4 שנים) נמצא שהם עדיין בסיכון גבוה להפרעות קצב חדריות. המחקר הראה גם כי ככל שהניתוק היה גדול יותר לפני הניתוח, כך גדל הסיכון להפרעות קצב אחריו, כאשר כל תוספת של 1 מ"מ באורך הניתוק היתה קשורה בעלייה של 25% בסיכון.
החוקרים משערים שהסיבה לכך היא שהמתח הממושך על המיתרים הטבעיים ושרירי הפפילרים לפני הניתוח גורם להצטלקות (פיברוזיס) של רקמת הלב, שנשארת גם אחרי התיקון הכירורגי. אפשרות נוספת היא שניתוק טבעת המסתם מהווה סמן לקרדיומיופתיה בסיסית עם שינויים מבניים בחדר השמאלי שנמשכים גם לאחר הניתוח.
החוקרים מציינים כי יש להקפיד על ניטור צמוד של התקדמות אי ספיקת המסתם הצניפי בקרב מטופלים עם צניחה וניתוק טבעת המסתם וכי יש להמשיך במעקב אריתמי קפדני גם לאחר התערבות כירורגית מוצלחת.