מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Vascular Surgery ובחן 525 מטופלים במספר מרכזים רפואיים מצא כי השימוש בווריד הספנה הגדול (GSV) כשתל בניתוח לתיקון מפרצת בעורק הפופליטאלי מספק תוצאים טובים יותר בטווח הארוך לעומת שימוש בתחליף סינתטי מסוג פוליטטראפלואורואתילן מורחב (ePTFE). המחקר הראה כי שימוש בווריד הספנה הגדול הוביל לשיעורי פתיחות ראשונית גבוהים יותר וצורך מופחת בהתערבויות חוזרות, למרות שלא נצפו הבדלים בשיעורי ההישרדות הכללית.
המחקר, שהתבצע בצורת ניתוח רטרוספקטיבי רב-מרכזי, השווה את התוצאים ב-30 יום ולאחר 5 שנים בין שתי קבוצות מטופלים שעברו ניתוח פתוח בגישה אחורית לתיקון מפרצת בעורק הפופליטאלי: קבוצה אחת בה השתמשו בווריד הספנה הגדול (GSV) וקבוצה שנייה בה השתמשו בתחליף הסינתטי ePTFE.
החוקרים חילקו את המטופלים לשתי קבוצות הומוגניות עם משך מעקב חציוני דומה של 24 חודשים (טווח בין-רבעוני 10-36) בקבוצת ה-GSV לעומת 21 חודשים (טווח בין-רבעוני 7-47) בקבוצת ה-ePTFE, ללא הבדל מובהק סטטיסטית (P=0.123). בטווח הקצר של 30 יום לא נצפו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.
במהלך תקופת המעקב, לא נמצאו הבדלים בשיעורי ההישרדות, הפתיחות המשנית (secondary patency), והישרדות ללא קטיעה. עם זאת, הפתיחות הראשונית (primary patency) הייתה גבוהה משמעותית בקבוצת ה-GSV בהשוואה לקבוצת ה-ePTFE (89.5% לעומת 76.2% בהתאמה, P=0.007), וכך גם החופש מהתערבויות חוזרות (92.8% לעומת 80.6% בהתאמה, P=0.011).
הגורמים שנמצאו משפיעים על פתיחות ראשונית כללו מטופלים המטופלים בדיאליזה, ומטופלים שלא קיבלו טיפול קדם-ניתוחי בנוגדי טסיות או נוגדי קרישה.
מחקר זה מדגים כי ניתן לבצע תיקון ניתוחי פתוח באמצעות גישה אחורית במטופלים עם מפרצת בעורק הפופליטאלי בבטחה הן עם וריד הספנה הגדול והן עם תחליף סינתטי מסוג ePTFE. עם זאת, במהלך תקופת המעקב של 5 שנים, השימוש בווריד הספנה הגדול הוביל להפחתה בשיעור הכולל של חסימות שתל והצורך בהתערבויות חוזרות הנובע מכך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
