הממשל האמריקאי מסכל את תכנית הרופאים הקובנים: "סחר בבני אדם"

הממשל האמריקאי בראשות הנשיא דונלד טראמפ פתח בצעדים נגד קובה, ובמיוחד נגד תכנית הרופאים הקובנים הנשלחים לעבודה בחו"ל.

לראשונה בהיסטוריה הודיע בחודש פברואר האחרון מזכיר המדינה של ארה"ב, מרקו רוביו, על ביטול כל אשרות הכניסה (ויזה) שניתנו לרופאים, אחיות ולכל מי שנטל חלק במשלחות הרפאים מקובה ואילו כעת הממשל מקדם חקיקה לפיה ארה"ב תטיל סנקציות כלפי כל מדינה הנעזרת באנשי רפואה מקובה.

לדברי מזכיר המדינה האמריקאי, ממשלת קובה עוסקת ב"סחר בבני אדם" בעת שהיא משגרת אנשי רפואה מחוץ לגבולותיה, הצוותים הרפואיים מקבלים רק אחוזים בודדים מהתשלום שמקבלת ממשלת קובה עבור שירותיהם וחצי משכרם נשמר בחשבונות בקובה, אליהם אין להם גישה עד שובם למדינה.

בכתבה בניו יורק טיימס מובאים נתונים רשמיים, לפיהם קובה מעסיקה כיום כ-24,000 אנשי רפואה ב-56 מדינות ברחבי העולם. מומחים מעריכים כי תכנית המשלחות הרפואיות מניבה לקובה יותר מארבעה  מיליארד דולר בשנה, סכום המהווה מקור הכנסה משמעותי עבורה.

בשנת 2020, לפני פרוץ מגיפת הקורונה, היו פרוסים ברחבי העולם 28,000 קובנים במסגרת צוותים רפואיים. עם התפשטות הנגיף שלחה הוואנה לעולם עוד 4,000 אנשי צוות רפואי. במהלך המגיפה קרוב ל-40 מדינות בחמש יבשות קיבלו סיוע רפואי מקובה – מאיטליה בצפון ועד דרום אפריקה וברזיל בדרום.

מערכת ההשכלה הגבוהה בקובה היא חינמית ועל פי הכתבה יש לה מוניטין של מערכת איכותית. המערכת מייצרת שיעור רופאים מהגבוהים בעולם ביחס לאוכלוסיה. המשלחת הרפואית הראשונה יצאה לאלג'יריה בשנת 1959 לאחר המהפכה. מאז, כ-600,000 אנשי רפואה מקובה שירתו ב-160 מדינות.

על פי "ניו יורק טיימס", המדינות משלמות לממשלת קובה עבור שירותי הצוותים הרפואיים, אולם ארגוני זכויות אדם מסבירים כי הרופאים והאחיות המשתתפים בתכנית מקבלים רק בין 2% ל-15% מהתשלום. חצי משכרם מופקד בחשבון בקובה במטבע מקומי והם יכולים למשוך אותו רק לאחר שובם מהמשימה.

רופאים קובנים מוצבים לרוב באזורים מרוחקים וחסרי משאבים שאינם מושכים רופאים מקומיים. הם סייעו במאבק בכולרה בהאיטי ובאבולה במערב אפריקה וביצעו כמיליון ניתוחי עיניים באפריקה ואמריקה הלטינית במסגרת מיזם "מבצע נס".

רמונה מאטוס, רופאה קובנית לשעבר שעבדה במשלחות רפואיות בבוליביה ובברזיל ועכשיו מתגוררת בפלורידה, המצוטטת בכתבה, טוענת כי "הרופאים הללו הם עבדים של הדיקטטורה הקובנית". מאטוס הגישה בשנת 2018 תביעה נגד ארגון הבריאות הפן-אמריקאי, סוכנות של האו"ם שהיתה מעורבת בניהול התכנית בברזיל.

רופאה אחרת שעזבה את התכנית בשנת 2019, סיפרה כי בוונצואלה קיבלה שכר במטבע מקומי שהספיק בקושי לקנות כיכר לחם ופחית שתייה בתקופה של היפר-אינפלציה. היא עבדה במשמרות של 48 שעות, לעתים ללא חשמל, ושיכנו אותה במגורים עם שלושה רופאים קובנים.

ממשלת קובה מצידה מכחישה את האשמה של סחר בבני אדם. קרלוס פ' דה קוסיו, סגן שר החוץ של קובה, טען בתגובה כי "המקצוענים הקובנים משתתפים בהתנדבות" וכי יש להם "חופש תנועה מלא", טענה שסותרים מאות רופאים שעזבו את התכנית.

בדעה שונה מחזיקה נשיאת הונדורס, קסיוראמה קסטרו, שאמרה לפני שבועיים במפגש ראשי ממשלות של אמריקה הלטינית והקריביים כי "קובה לא מייצאת טרוריסטים. היא שולחת רופאים, אנשי מדע ומורים למקומות שבהם הם נחוצים ביותר". גם צ'רלס אזילאן, ראש מערך שיתוף הפעולה במשרד החוץ של טוגו, הביע הערכה לרופאים הקובניים שסייעו למדינתו להתמודד עם מגיפת הקורונה.

חלק ממדינות הקריביים הביעו התנגדות למדיניות החדשה של ארה"ב. כריסטופר טאפטון, שר הבריאות והרווחה של ג'מייקה, טען כי "אין לנו שום ראיה שמתבצע סחר בבני אדם". בג'מייקה עובדים עד 400 אנשי רפואה קובנים, בעיקר אחיות, הממלאים פערים משמעותיים במערכת הבריאות המקומית.

מאוריסיו קלאבר קארונה, שליח הנשיא טראמפ לאמריקה הלטינית, הצהיר כי ארה"ב מעוניינת "לגבש קול מאוחד נגד עבדות חוזית ונגד סחר בבני אדם". הוא קרא למדינות לאמץ מודל דומה לזה של ברבדוס, שם הממשלה מעסיקה רופאים באופן ישיר.