נמצא קשר משמעותי בין פרפור פרוזדורים בגיל צעיר לדמנציה

מחקר חדש מצביע על קשר משמעותי בין פרפור פרוזדורים בגיל צעיר לדמנציה. על פי ממצאי המחקר, שהוצגו לאחרונה בכנס EHRA 2025  של האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה, נוכחות פרפור פרוזדורים (AF) מגדילה את הסיכון לדמנציה עתידית ב-21% בחולים שאובחנו עם AF מתחת לגיל 70 ואת הסיכון לדמנציה בהופעה מוקדמת (המאובחנת לפני גיל 65) ב-36%.

המחקר פורסם באתר Medical News והחוקרים מציינים כי" זהו המחקר האירופאי מבוסס-אוכלוסיה הגדול ביותר להערכת הקשר בין פרפור פרוזדורים לדמנציה".

ד"ר חוליאן רודריגז גרסיה מהמחלקה לאלקטרופיזיולוגיה והפרעות קצב בבית החולים האוניברסיטאי בלוויטג'ה, ברצלונה, ספרד, ממובילי המחקר, מציין כי "הקשר בין פרפור פרוזדורים לדמנציה היה חזק יותר בחולים מתחת לגיל 70 והיה מקסימלי עבור דמנציה בהופעה מוקדמת."

המחקר התצפיתי מבוסס-האוכלוסיה כלל יותר מ-2.5 מיליון אנשים שבשנת 2007 היו בני 45 לפחות וללא אבחנה קודמת של דמנציה, לאורך תקופה של 13 שנים בממוצע. בתחילת המחקר, לכ-80,000 מהם (3.25%) היתה אבחנה רשומה של פרפור פרוזדורים.

נמצא כי הגיל משפיע משמעותית על הקשר בין AF לדמנציה: אצל משתתפים בגילאי 45-50 שהיו עם פרפור פרוזדורים היה סיכוי פי 3.3 יותר גבוה לפתח דמנציה מאשר אלה ללא פרפור פרוזדורים. בחולים שאובחנו עם AF לפני גיל 70, המצב הגדיל את הסיכון לדמנציה ב-21%, והשפעה חזקה אף יותר נצפתה עבור דמנציה מוקדמת, כאשר AF הגדיל את הסיכון ב-36%. לעומת זאת, אצל משתתפים מעל גיל 70, לא נמצא קשר כזה.

בהתייחסם לסיבות הפוטנציאליות לקשר, החוקרים אומרים: "דמנציה היא לעתים קרובות מצב רב גורמי עם ממצאים נוירופתולוגיים מעורבים ולא תהליך פתופיזיולוגי יחיד. זה עשוי להסביר מדוע לפרפור פרוזדורים יש השפעה גדולה יותר בחולים צעירים יותר, שם זה יכול להיות אחד מהגורמים הפתוגניים העיקריים. לעומת זאת, באנשים מבוגרים יותר, קיימים תורמים נוספים לירידה קוגניטיבית, כגון ניוון עצבי קשור לגיל, שעשויים להפחית את ההשפעה היחסית של פרפור פרוזדורים".

עוד אמרו כי  "פרפור פרוזדורים הוא גורם סיכון לשבץ ושבץ הוא גורם סיכון לדמנציה. עם זאת, הקשר בין AF לדמנציה נשאר ללא שינוי לאחר הוצאת חולים עם שבץ קודם והדבר מצביע על כך שמנגנונים אחרים מעורבים בסיכון המוגבר לדמנציה בקרב אנשים עם פרפור פרוזדורים. מנגנונים אלה עשויים לכלול שבצים שקטים  במטופלים שלא הראו תסמינים קליניים וניתן לאבחן אותם ברק סריקות MRI או CT".

בנוגע למנגנונים פוטנציאליים נוספים המקשרים בין AF לדמנציה, החוקרים אומרים: "שינויים המודינמיים, הכוללים שינויים בזרימה ובלחץ הדם בגוף הנגרמים על ידי פרפור פרוזדורים ודיסרגולציה אוטונומית, המתייחסת לחוסר איזון באופן שבו הגוף שולט בפונקציות אוטומטיות כמו קצב לב, נשימה או לחץ דם, יכולים גם לשחק תפקיד במחלה של כלי דם קטנים במוח הקשורה לדמנציה. בנוסף, דלקת מערכתית הקשורה לפרפור פרוזדורים עשויה להגביר את ההשפעות הללו ויוצרת נתיב סינרגטי שמגדיל עוד יותר את הסיכון לדמנציה."

לסיכום, קובעים החוקרים: "המחקר מדגים קשר משמעותי וחזק בחולים צעירים יותר בין שתי פתולוגיות - פרפור פרוזדורים ודמנציה - שהן בין האתגרים הבריאותיים העיקריים של המאה ה-21. עלינו כעת לחקור האם אסטרטגיות גילוי מוקדם וטיפול אגרסיבי בפרפור פרוזדורים בחולים צעירים יותר יכולים לעזור בהפחתת הסיכון לדמנציה ובשינוי המהלך הטבעי של המחלה."