ב"בילינסון" נכתב פרוטוקול רפואי ראשון מסוגו לשיקום השבים

ללא ספרי הדרכה או ספרות רפואית, מנהלת מחלקת השבים במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה, פרופ' נעה אליקים רז, ומנהל מחלקת השיקום ד"ר מיכאל בכר, כתבו פרוטוקול טיפול לשיקום החטופים השבים לטווח הקצר והארוך, על פי מספר עקרונות.

"מרפאת השבים ב'בילינסון' ממשיכה לפתח ולשכלל את דרכי הטיפול מתוך הבנה ששבי הוא חוויה מורכבת וטריטוריה לא מוכרת גם עבור השבים עצמם אבל גם עבור הצוות הרפואי, בשל כך חזרה לשגרה דורשת הסתכלות רב תחומית, מותאמת אישית וארוכת טווח", מסבירה פרופ' אליקים רז.

פרופ' נעה אליקים רז, מנהל מחלקת השבים ב"בילינסון". ליווי גם  לאחר סיום השיקום האקטיבי והאינטנסיבי". צילום: רמי זרנגק

"שהות ממושכת בשבי חושפת לתזונה לקויה, רעב, התעללות, תנאי תברואה ירודים ותנאי מחייה קיצוניים. ההשפעה על בריאות של התנאים הללו מוכרת מפדויי מלחמה כגורם מגביר תחלואה גופנית ונפשית, כולל לאחר עשרות שנים.

"מאחר והתנאים בהם הוחזקו פדויי השבי הנוכחיים שונים מהמוכר בארץ ובעולם, והשבים בעלי פרופיל מגוון בגילים ובמגדר, חשוב לקיים מרפאת שבים לאורך זמן ולעקוב אחרי התחלואה באופן אקטיבי. לכן, כתבנו פרוטוקול מעקב רב מקצועי, שכולל מסלול למעקב רפואי קבוע עם ימי צ'ק-אפ בקבועי זמן נתונים".

לדברי פרופ' אליקים רז, הדבר מאפשר לצוות להמשיך ללוות את המטופלים גם לאחר סיום השיקום האקטיבי והאינטנסיבי. שם פוגש צוות השיקום, צוות המחלקה ויתר המומחים הנדרשים את השבים והשבות, "על מנת לוודא שנעשות בדיקות תקופתיות ולנצל את הימים האלה לחיבור בין השבים, ולעשות הכל כדי לסייע להם בהמשך הדרך".

פרוטוקול הטיפול כולל טיפול בלי טריגרים - כיוון שיש צפי שיעלו במהלך הטיפול השיקומי טריגרים מהשבי, מי שמכתיבים את הקצב של השיקום אלה דווקא המטפלים הפסיכוסוציאליים, דבר ייחודי בשיקום מסוג זה. כך למשל , מטופל שפיתח רגישות למגע, או לרעש, יקבל מענה טיפולי מותאם כדי לא להציף את הטריגרים הללו.

בנוסף, לצד השיקום המסורתי והמקצועי של פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכוסוציאלי, נכנס אלמנט משמעותי של טיפול חווייתי כדי להקל על אתגרי הטיפול ולהנעים אותם: ריקוד, קיקבוקסינג, סדנאות בישול עם התזונאיות שליוו אותם במחלקת השבים החל מהקליטה. לתזונה ניתן חלק נכבד בהשוואה לשיקום רגיל.

כמו כן, לבקשת כמה מהשבים ולראשונה בעולם, אנשים שחזרו משבי עוברים שיקום משולב עם לוחמים פצועים מהחזית. במחלקת השיקום בחרו לאפשר את החיבור הזה מתוך הבנה שמדובר ב-win win המדרבן את שני הצדדים להתמסר לשיקום, כאשר השיח שנוצר ביניהם יכול לסייע לריפוי הרגשי.

לצד הטיפולים הפרטניים והמותאמים אישית, נמצא כי הכוח הקבוצתי והלכידות בין השבים הוכיחו את עצמם כמסייעים משמעותית לשיקום ולכן ניתן טיפול קבוצתי לשבים.

פרופ' אליקים רז וד"ר בכר מובילים גם את הליווי והמעקב לטווח הארוך במסגרת מרפאת השבים שנפתחה לאחרונה ותמשיך את הרצף הטיפולי לאחר סיום שלב השיקום. הקמת המרפאה נובעת מההשפעה ארוכת הטווח שיש לשהות בשבי מהפן הפיזיולוגי והנפשי. במרפאה ניתן מענה לכל בעיה שמתעוררת כאשר ספקטרום המעקב הרחב כולל בין היתר טיפולים רפואיים וניתוחים ועד, כאמור טיפולים פסיכוסוציאליים.

ד"ר מיכאל בכר, מנהל מחלקת השיקום ב"בילינסון". "למדנו על העוצמה של חיבורים לא צפויים". צילום: רמי זרנגר

תפישת שיקום השבים היא לאפשר לשבים בתום תקופת הקליטה והטיפול הראשוניים, לחזור לחיק משפחתם ולביתם כדי לייצר שגרת חיים. לאחר ימי האשפוז הראשונים בהם מתבררת תמונת המצב הרפואית, התזונתית והפסיכוסוציאלית, השבים חוזרים לקהילה ובמקביל ממשיכים לקבל ליווי ותמיכה מותאמים אישית מצד הצוותים הרפואיים במחלקת השיקום.

ד"ר בכר, מנהל מחלקת השיקום ב"בילינסון", מספר: "למדנו במהלך העבודה של שיקום השבים על העוצמה של חיבורים לא צפויים. איך שבים שהיו זה לצד זה במחלקת השבים מקבלים כוחות משיקום קבוצתי משותף, מעלים את הרף שוב ושוב ומגיעים לשיאים חדשים. ראינו איך הטיפול בלוחמים פצועים לצד המטופלים שחזרו משבי חמאס מסייע גם לאלה וגם לאלה, בזכות הסיפורים השונים אך השלובים שהביאו אותם לפה באותה נקודת זמן.

"כצוות", מעיד ד"ר בכר, "הופתענו לטובה מהחיבור בין הרופאים שלרוב לא עוסקים בשיקום, לבין אנשי השיקום המוסמכים של המחלקה. כל אחד מהחיבורים האלה הניב הרבה יותר מסך חלקיו לטובת המטופלים שלנו".