החוקרים ביקשו להעריך את היעילות והבטיחות של ביצוע הליך דקומפרסיה אורביטלית אנדוסקופית חד-שלבי, המשולב עם טכניקת הרפיית שריר הישר המדיאלי MRי(Medial Rectus Muscle) ומיצובו מחדש במהלך הניתוח, כאמצעי לטיפול באזוטרופיה (פזילה פנימית) הקשורה ל-TAOי(Thyroid-Associated Ophthalmopathy).
עוד בעניין דומה
זהו מחקר אקראי, פרוספקטיבי וחד-סמיות שנערך בבית החולים לעיניים של אוניברסיטת ונג'ואו הרפואית בסין. השתתפו בו 38 חולי TAO, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצה A להלן (19 מטופלים, גיל ממוצע 52.3 ± 9.9 שנים) – עברה ניתוח חד-שלבי שכלל דקומפרסיה אורביטלית אנדוסקופית בשילוב עם טכניקת מיצוב שריר הישר המדיאלי (MR) מורפה. קבוצה B להלן (19 מטופלים, גיל ממוצע 52.5 ± 8.5 שנים) – עברה ניתוח בשני שלבים.
החוקרים השוו בין הקבוצות לפי מדדים של חדות ראייה מתוקנת (BCVA), סטיית שדה ראייה ממוצעת (MD), בליטת עיניים, לחץ תוך-עיני (IOP), תנועתיות העיניים וראייה כפולה, לפני ואחרי הניתוח.
התוצאים הראו ששתי הקבוצות הציגו שיפור משמעותי במדדי הראייה לאחר הניתוח, ללא הבדלים מובהקים ביניהן. חדות הראייה השתפרה ב-0.09 ± 0.15 logMAR בקבוצה A וב-0.04 ± 0.08 logMAR בקבוצה B. סטיית שדה הראייה הממוצעת (MD) השתפרה ב-2.73 ± 3.36 dB בקבוצה A וב-1.82 ± 3.75 dB בקבוצה B. לחץ תוך-עיני (IOP) ירד ל-16.23 ± 4.49 מ"מ כספית בקבוצה A ול-17.24 ± 4.14 מ"מ כספית בקבוצה B. בכל קבוצה, 42.1% מהמטופלים עברו ניתוח בשריר MR אחד בלבד, והשאר בשני שרירי MR, עם שיעורי הצלחה דומים: הצלחה מוטורית ב-68.4% לעומת 73.7%, והצלחה סנסורית ב-78.9% לעומת 84.2% (קבוצות A ו-B, בהתאמה).
הממצאים מצביעים על כך שניתוח חד-שלבי מספק תוצאות דומות לאלו של ניתוח דו-שלבי, תוך הקלה על בליטת העיניים וראייה כפולה. גישה זו יכולה לשפר את נוחות הטיפול, להפחית את מספר ההליכים הכירורגיים ולהקטין את הסיכונים למטופלים. ממצאים אלו עשויים לתמוך באימוץ הגישה החד-שלבית כסטנדרט טיפולי לחולים המתאימים לכך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
