במחקר רטרוספקטיבי שנערך במהלך גל האומיקרון (omicron), החוקרים בדקו את ההשפעה של מתן רמדסיביר (remdesivir) בשלב מוקדם על מניעת ההתקדמות למחלת קורונה (COVID-19) חמורה בחולים בסיכון גבוה. חוסר הוודאות סביב יעילותו כנגד וריאנט האומיקרון שנחשב פחות אלים הדגישה את הצורך במחקר זה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו רשומות רפואיות אלקטרוניות של 286 מטופלים בני 18 ומעלה שהחלו לחוות תסמינים תוך 7 ימים ממועד האבחנה (בין פברואר 2022 לפברואר 2023) והיה להם לפחות גורם סיכון אחד להתקדמות המחלה. חולים אלו חולקו לשתי קבוצות: 88 בקבוצת הטיפול המוקדם של רמדסיביר ו-198 בקבוצת הביקורת. התוצא העיקרי היה תמותה מכל הסיבות בתוך 28 ימים והתוצא המשני היה הצורך בתוספת חמצן בתוך 28 ימים. ניתוח רב-משתני בוצע כדי להעריך את גורמי הסיכון לתמותה מכל הסיבות ואת הצורך בתוספת חמצן.
מתוצאות המחקר עולה כי התוצאים הקליניים בין שתי הקבוצות, כולל תמותה מכל סיבה (3.4% לעומת 6.1%, P = 0.556) והצורך בתוספת חמצן (15.9% לעומת 14.6%, P = 0.783) בתוך 28 ימים, לא היו מובהקים. גורמי סיכון בלתי תלויים מרכזיים לתמותה מכל הסיבות כללו גיל (יחס סיכון 0.849, רווח בר סמך 95%, 1.002, 1.124, P = 0.043), BMI (יחס סיכון 1.061, רווח בר סמך 95%, 0.725, 0.994, P = 0.041) וממאירות (יחס סיכון 4.619, רווח בר סמך 95%, 1.618, 13.189, P = 0.004). כמו כן, BMI (יחס סיכוי 0.908, רווח בר סמך 95%, 0.824, 1.000, P = 0.049) וקבלת יותר מ-3 מנות חיסון (יחס סיכוי 0.412, רווח בר סמך 95%, 0.202, 0.839, P = 0.015) השפיעו באופן מובהק על הצורך בתוספת חמצן. שימוש מוקדם ברמדסיביר לא השפיע באופן מובהק על תמותה מכל הסיבות (יחס סיכון 0.393, רווח בר סמך 95%, 0.109, 1.417, P = 0.154) או על הצורך בתוספת חמצן (יחס סיכוי 0.823, רווח בר סמך 95%, 0.389, 1.740, P = 0.610).
החוקרים סיכמו כי מתן מוקדם של רמדסיביר לא היה קשור באופן מובהק להפחתה בתמותה מכל הסיבות או לצורך בתוספת חמצן במהלך גל האומיקרון. בהתחשב באופי הפחות חמור של וריאנט האומיקרון ושיעורי החיסונים המוגבר, הם המליצו על מחקרים נוספים כדי להגדיר מחדש את האינדיקציות לשימוש מוקדם ברמדסיביר בהקשר זה.
מקור:
תגובות אחרונות