אפשר ללבוש את זה: עלון התרופה הפך למטפחת מעוצבת

סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים ו"שווה פיתוח" (מיזם משותף לג'וינט - "ישראל מעבר למגבלות", הביטוח הלאומי - אגף קרנות ועמותת ציונות 2000) יזמו, בשיתוף עם חברת התרופות אסטרהזניקה, פרויקט שמטרתו להנגיש את המידע הקשור לתרופות בצורה פשוטה, ברורה ונגישה יותר במסגרת הקורס ״עיצוב לאימפקט חברתי״, בהובלת גיא שגיא.

העבודה על המיזם התמקדה בשני עקרונות מרכזיים: "לא עלינו בלעדינו", שמשמעו שיח ושיתוף פעיל של אנשים עם מוגבלות בתהליך הפיתוח, ו"עיצוב מכליל", שנועד לעצב פתרונות לאנשים עם אתגרים ייחודיים, אך בו זמנית לפנות לקהל הרחב במטרה ליצור שינוי חברתי-כלכלי.

עלון תרופה לצרכן - פריט אופנתי כסמל של הזדהות 

שני תוצרים בולטים מתוך הפרויקט נבחרו להשתתף בשבוע העיצוב במילאנו, שיתקיים במהלך החודש. האחד הוא Patterns, מאת ריאן עפר, עומר אלירז ונטלי ריסין, שבו עיצבו הסטודנטים מטפחות בהתאמה אישית באמצעות עיצוב פרמטרי, המיועד לאנשים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות. זאת, במטרה היא לייצר תחושת אחדות, הזדהות והעצמה בקרב הקהילה באמצעות פריטי לבוש בעלי שפה עיצובית משותפת. "רצינו ליצור פריט שהוא גם נחשק אופנתית וגם שמיש", מספרים הסטודנטים שפיתחו את הפרויקט.

עלון התרופה מודפס על גבי מטפחת אופנתית. צילום: יח"צ

כל אחד יוכל לייצר מטפחת אישית בהתאם לטיפול התרופתי שלו. צילום: יח"צ

כל מטפחת מותאמת אישית לסל התרופות של המטופל והעדפות המשתמש, כאשר בצד הפנימי ניתן לשלוט בהיקף המידע המוצג מתוך העלון לצרכן. בצד החיצוני, באמצעות אלגוריתמים פרמטריים נוצרות וריאציות ייחודיות לכל אדם. הפרויקט שואף להוציא את השיח על בריאות הנפש מהמסתור ולהפוך את המטפחות לסמל של גאווה, שייכות והעצמה, תוך שילוב טכנולוגיה, אמנות ואופנה.

צילום: יח"צ

המטרה היא שכל אחד יוכל לייצר מטפחת אישית בהתאם לטיפול התרופתי שלו. זהו פריט שמתקשר בתקשורת סמויה או גלויה וגם מהווה אלמנט מרגיע ומסייע בהתמודדות. המשתמשים יוכלו לבחור אם להתעטף בצעיף, לקחת אותו בתיק או לפרוס בבית על השולחן.

אפליקציית סמארט-ווטש לילדים עם מוגבלויות

התוצר השני הוא TIMO - אפליקציית סמארט-ווטש, מאת שירה קרנקורס, הילה קדמון וגל שיינרמן. מדובר באפליקציה חדשנית לשעונים חכמים, המסייעת לילדים עם מוגבלויות קוגניטיביות בינוניות עד גבוהות לנהל את שגרת יומם. האפליקציה מציעה מערך של כלים המעודדים עצמאות, ביטחון עצמי וניהול עצמי באמצעות לוח זמנים ויזואלי, ניהול שגרת תרופות, התראות חירום, משוב חברתי ותמיכה בזמן אמת.

המערכת מציגה את סדר היום של הילד בצורה צבעונית, אינטואיטיבית ומהנה, בליווי דמות ידידותית שמוסיפה אלמנטים אינטראקטיביים ומשחקיים, במטרה להגביר את המעורבות וההנאה. עיצוב הממשק מותאם לשעון חכם, ומציג הדמיה ויזואלית של מהלך היום כולו, המחולק לחוליות לפי סוגי הפעילויות בשעות הערות, כולל טיפולים, נטילת תרופות, בית ספר, פנאי, התארגנות וארוחות.

צילום: יח"צ

דמות ידידותית מנחה את הילד לאורך היום, מעליה שכבת לוח זמנים ויזואלי הפועל כשעון דינמי הניתן לעדכון דרך ממשק ההורים, ובשכבה העליונה – מערכת ניהול תרופות עם אלמנטים אינטראקטיביים שמסייעים להבטיח נטילה סדירה. כשמגיע הזמן ליטול תרופה, מופעל משחק אינטראקטיבי קצר שמשמש הן כתזכורת והן כאמצעי המאשר להורים ולמטפלים שהתרופה אכן נלקחה. במקרה חירום, האפליקציה ננעלת אוטומטית ושולחת התראה להורה או למטפל.

"בפיתוח האפליקציה קיבלתי השראה מאחותי הקטנה יהלי, בת התשע, שמתמודדת עם שיתוק מוחין ואפילפסיה״, מספרת הילה קדמון, אחת הסטודנטיות שפיתחה את המיזם. "ראיתי שהיא יוצרת לעצמה טקסים סביב נטילת התרופות, ורציתי להפוך את זה למשחק ולהעניק לה חוויה חיובית".

"אנו מאמינים שהחיבור בין תעשיית הפארמה לעולם העיצוב יכול לחולל מהפכה באופן שבו אנשים מתייחסים לתרופות שלהם," אמר אוהד גולדברג, מנכ"ל אסטרהזניקה ישראל. "המטרה שלנו היא לשפר את חוויית המטופל באמצעות הנגשת מידע רפואי חיוני בצורה ידידותית ואסתטית יותר. הפרויקטים שפותחו על ידי הסטודנטים בבצלאל מדגימים את הפוטנציאל העצום שבחיבור בין תחומי הבריאות והעיצוב".

קופסת תרופות חדשנית

פרויקט נוסף, מאת מעין פרידלנדר וספיר אוזן, מציע עיצוב מחדש של מארזי תרופות בהשראת עולם הלייף סטייל. במקום מוצר סטרילי וחריג על המדף, הם יצרו מארז שמשלב בין אסתטיקה לפונקציונליות, מחבר את עיצוב המוצר לעולם הפארמה ומנגיש את המידע החיוני בעלון התרופות בצורה ידידותית וברורה יותר.

קופסת תרופות. לכל משפחת תרופות עיצוב ייחודי משלה. צילום: יח"צ

הפרויקט "קופסאות רגישות" מציע קופסת תרופות חדשנית עם מנגנון סיבובי, המאפשרת לכל משתמש לבחור אם לשמור על פרטיות או לחשוף מידע חיוני בחלון תצוגה ייעודי. המערכת מפשטת את המידע התרופתי באמצעות אייקונים ומינימום מלל, כאשר לכל משפחת תרופות עיצוב ייחודי משלה.

"האריזות מעניקות שליטה למשתמש – אפשר לבחור אם להסתיר את תוכנן או להבליט אותו, בהתאם לצרכים האישיים", מסבירה מעין. ״העיצוב מתאפיין בצבעוניות רכה, גרדיאנטים וצורות אמורפיות, בניגוד לאריזות התרופות הסטנדרטיות בעלות המראה הקר והקליני. "הגרדיאנטים שבחרנו מבטאים את תהליך הריפוי ומאפשרים חוויה הוליסטית ונעימה יותר", מוסיפה ספיר.

לדברי גיא שגיא, מרצה בכיר במחלקה ומנחה הפרויקט, המטרה המרכזית היתה ליצור עיצוב משמעותי ונגיש בתחום הבריאות (Healthcare), שיבטיח גישה שווה למידע ולשירותי בריאות חיוניים לכל המטופלים, ללא קשר ליכולותיהם הפיזיות והנפשיות. "המשימה שהוטלה על הסטודנטים היתה ליצור מענה עיצובי הוליסטי המשלב בין הנגשת מידע לבין עבודה עם גורמים מקצועיים בתחום התרופות", מסביר שגיא. התהליך כלל מפגשים עם אנשים עם מוגבלויות, ראיונות, התנסות עם פרוטוטיפים וקבלת משוב ישיר.

"אנו מאמינים שהחיבור בין תעשיית הפארמה לעולם העיצוב יכול לחולל מהפכה באופן שבו אנשים מתייחסים לתרופות שלהם", אמר אוהד גולדברג, מנכ"ל אסטרהזניקה ישראל. "המטרה שלנו היא לשפר את חוויית המטופל באמצעות הנגשת מידע רפואי חיוני בצורה ידידותית ואסתטית יותר. הפרויקטים שפותחו על ידי הסטודנטים בבצלאל מדגימים את הפוטנציאל העצום שבחיבור בין תחומי הבריאות והעיצוב".