איתור דום נשימה חסימתי בשינה בחולים מאושפזים עם תסחיף ריאתי

שאלון STOP-Bang הוא כלי סיקור מבוסס לדום נשימה חסימתי בשינה (OSA, Obstructive sleep apnea). במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sleep, ביקשו חוקרים לאמת את השימוש בו בחולים המאושפזים עם תסחיף ריאתי (PE, pulmonary embolism) סימפטומטי אקוטי.

מחקר עוקבה פרוספקטיבי זה כלל מטופלים יציבים עוקבים עם תסחיף ריאתי אקוטי אשר עברו בדיקת שינה לילית תוך 7 ימים ממועד האבחנה. התוצאות שהוערכו היו: (1) התועלת של שאלון STOP-Bang עבור ריבוד סיכונים, (2) יכולת ההבחנה של קטגוריות STOP-Bang,י(3) שיעור ה-FN (false negatives) של STOP-Bang, וכן (4) התועלת הקלינית של שאלון STOP-Bang באי הכללה של דום נשימה חסימתי בשינה. בנוסף, החוקרים חישבו את מאפייני ביצוע המבחן לניבוי דום נשימה חסימתי בשינה.

במהלך תקופת המחקר, 268 חולים השלימו בדיקת שינה, כאשר דום נשימה חסימתי בשינה אובחן ב-47% מהם. תוצאות המחקר הדגימו כי השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה השתנתה בין קבוצות הסיכון של STOP-Bang, עם 22.4% בקבוצת הסיכון הנמוך, 48.2% בקבוצת הסיכון הבינוני ו-61.5% בקבוצת הסיכון הגבוה (p<0.001). השטח מתחת לעקומת ROCי(receiver operating characteristics) עבור השאלון STOP-Bang בחיזוי הסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה היה 0.65. יתר על כן, שיעור ה-FN עבור תוצאת סיכון נמוך בשאלון STOP-Bang לשלילת דום נשימה חסימתי בשינה היה 22.4%, עם תועלת קלינית של 21.6%. רגישות השאלון הייתה 89.8% בסך הכל, עם רגישות גבוהה יותר בגברים (97.2%) בהשוואה לנשים (80.4%).

החוקרים מסכמים כי השאלון STOP-Bang הראה יכולת הבחנה מוגבלת בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה בחולים מאושפזים עם תסחיף ריאתי סימפטומטי אקוטי. לשאלון היה שיעור FN גבוה ותועלת קלינית נמוכה. עם זאת, הוא הראה רגישות טובה בגברים וניתן לשקול להשתמש בו לשלילת דום נשימה חסימתי בשינה בקבוצה זו.

מקור: