הרפורמה באביזרי ניידות ושיקום הרעה את מצבם של הנכים

נכים ובני משפחה המטפלים בהם מביעים חשש מהחלת השלב השני של הרפורמה המעבירה את  האחריות לאספקת אביזרי שיקום וניידות ממשרד הבריאות לקופות החולים. השלב הבא אמור להתחיל בתוך פחות מחודש.

בדיון שנערך אתמול (ד') בוועדת הבריאות של הכנסת דנו בהשלכות הרפורמה שנועדה ליעל ולהנגיש את השירותים הרפואיים, אך נציגי משפחות, ארגוני נכים ומכוני השיקום טענו לכשלונה וליצירת זמני המתנה ארוכים.

הוועדה בחנה את היערכות קופות החולים לניהול אביזרי ניוד ושיקום, במסגרת השלב הבא של הרפורמה שבו תעבור במלואה האחריות לאספקת כסאות גלגלים, פרוטזות ואביזרי ניידות מידי משרד הבריאות לקופות החולים.

השלב הראשון של הרפורמה החל באפריל 2024, וכאמור הפעימה השנייה צפוי להתחיל ב-1 באפריל 2025. בפעימה הראשונה עברה האחריות לאספקת מכשירים כגון כסאות גלגלים ידניים וטיולונים, כסאות גלגלים לשירותים ורחצה, מיטות רפואיות ביתיות, מנופים להעברת מטופלים, כריות ומערכות ישיבה לכיסא גלגלים, הליכונים, עמידונים, מזרנים להפחתת הסיכון לפצעי לחץ ועוד, וכן מכשירי שיקום כמו תותבות עיניים ופנים, תותבות חיצוניות, תותבות שד, עדשות מגע מיוחדות ומשקפיים מיוחדים לילדים עד גיל 18.

הפעימה השנייה תכלול את המכשירים הבאים: כסאות ממונעים, זחלילים - מעלי מדרגות ניידים, מערכי תקשורת תומכת וחליפית ומכשירי שמיעה. עד לתאריך זה, המשך הסיוע במימון מכשירים אלה נותר באחריות משרד הבריאות.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), קרא למשרד הבריאות לפרסם לציבור מידע נגיש אודות המכשירים שעל הקופות לספק, מספר הספקים עימם יש להתקשר בכל מכשיר, זמני האספקה ומידע על תהליכי הערר. "הטענות שהועלו בתחילת הדרך התבררו חלקן כנכונות ויש לוודא שבעיות אלו נפתרו", אמר.

צחי קלר, מנהל תחום מינהל באגף השיקום במשרד הבריאות, הציג את תנאי העברת האחריות וציין כי "בכל מקרה נדרש שהרמה תהיה כפי שהשירות ניתן על ידי המשרד". לדבריו, צוותי עבודה מבצעים מעקב אחרי קופות החולים ובוחנים את הפחתת הביורוקרטיה, איכות המכשירים ועמידה בלוחות הזמנים. עד כה התקבלו במשרד כ-50 קבילות, בעיקר בנושאי זכאות למכשיר, מחסור במלאי והחזרים כספיים.

נציגי קופות החולים הציגו את היערכותם לרפורמה. לדברי משה שדה, מנכ"ל "כללית", "השלב השני ברפורמה מורכב ומאתגר יותר בגלל מורכבות ורגישות המכשירים". צחי קציר מ"מכבי" דיווח כי הקופה טיפלה כבר במעל 18,000 פניות וכי תהליך השירות מסתיים תוך 11 ימים בממוצע. נטע יונה, מנהלת אגף רכש ובקרה ב"לאומית", ציינה כי הליך בחירת הספק מתבסס על התקשרות עם ספקי משרד הבריאות לטובת רצף שירותי וכי הקופה מקיימת שיח על אתגרים והצעות ייעול. אורי מלטינסקי, ראש אגף אספקה ב"מאוחדת", דיווח על הכשרת צוותי ביקורי בית אצל המטופל, הקמת מערך מקצועי על בסיס פיזיותרפיסטים ופרסום מכרזים למגוון הציוד והספקים.

מנגד, בעמותת "צעדים קטנים", המלווה מתמודדים עם ניוון שרירים דושן-בקר, טוענים כי הרפורמה דווקא הרעה את מצבם של החולים. לדבריהם, קופות החולים הגדירו מספר מצומצם של ספקי ציוד רפואי, מה שגורם לקשיים בקבלת ציוד מותאם אישית. כמו כן, המענה מצד קופות החולים "מסורבל ואיטי" כשכל פנייה בעניין מכשיר רפואי מתארכת ליותר משלושה חודשים.

עו"ס מיכל אלישיב, מנהלת מערך התמיכה במשפחות בעמותה, הדגישה כי "מתבקש היה שגם הביטוח הלאומי ישולב ברפורמה ויקדם סוף סוף את השינויים הנדרשים בהגדרת הליקויים שמקנים גמלת ניידות". לדבריה, בעיה משמעותית היא שהביטוח הלאומי אינו מכיר בכסאות גלגלים שאושרו על ידי קופות החולים, אלא רק באלה שאושרו על ידי משרד הבריאות.

טלי קפלן, מנכ"לית העמותה, מנתה שלושה שינויים נדרשים: הרחבת רשימת ספקי הציוד הרפואי, הסברה פנימית בתוך גופי הממשלה על הרפורמה, ושינוי בקריטריונים לקביעת זכאות לגמלת התניידות בביטוח הלאומי כך שתתבסס על דו"ח רופא מומחה במחלה.