מאמרם של מומחי בריאות הציבור (13 במרץ 2025) קורא לישראל להצטרף להסכם המגיפות הבינלאומי ולתקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) של ארגון הבריאות העולמי (WHO). אנו, חברי מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה (מחצ) ומליאת מחצ, ללא ניגודי עניינים בנושא, מתנגדים לעמדה זו וקוראים לפרישה מיידית של ישראל מה-WHO. ניתוח מדעי ואסטרטגי ובחינה מדוקדקת של התקנות והאמנה מובילים למסקנה חד משמעית כי שיתוף פעולה עם הארגון פוגע בריבונות ישראל, מסכן את בטחונה ועלול לפגוע באינטרסים הבריאותיים של אזרחיה.
ארגון הבריאות העולמי - World Health Organization - הוקם במטרה לחזק שיתופי פעולה בינלאומיים ותיאום מדיניות בין מדינות בתחום הבריאות. בעוד שמטרות אלו ראויות ביותר, בפועל, הצעדים בהם נקט הארגון בשנים האחרונות הוכיחו כי הארגון מושפע מאינטרסים זרים וכי המדיניות אותה קידם היתה הרסנית לבריאות הציבור, לכלכלה העולמית ולזכויות הפרט.
במשבר הקורונה, הארגון היה ממובילי המדיניות הכושלת שכללה הפעלת סנקציות על אוכלוסיית העולם כאמצעי לעידוד קבלת טיפולים נסיוניים, מדיניות סגרים ובידודים שגרמה לנזקים כלכליים ופסיכולוגים עצומים עם השפעה זניחה על התפשטות הקורונה, צנזורה והשתקת אנשי מקצוע, קידום אינטרסים של חברות הפארמה והטעיית הציבור. בהקשר הישראלי, הארגון הפגין תמיכה בחמאס ומדיניות אנטי-ישראלית קיצונית, תוך התעלמות מוחלטת מההתקפה הפרועה שחוותה ישראל בשבעה באוקטובר 2023.
כעת מקדם הארגון תהליך בו הוא מנסה להפוך מארגון מייעץ לארגון בעל סמכויות לקביעת מדיניות המחייבת את כל המדינות החברות בו ללא יכולת ערעור. יש חשש כי לצד שיתופי פעולה בינלאומיים לצורך שיפור בריאות הציבור, הארגון מקדם אינטרסים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הלאומי של מדינת ישראל.
בימים אלה נדונה בוועדת הבריאות של הכנסת הצעה לפרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי. במכתב מטעם ארגון רופאי בריאות הציבור, קראו ראשי הארגון להימנע מצעד זה ובמאמר המשך אף קראו לתמוך בהרחבת סמכויות הארגון על ידי חתימה על אמנת הבריאות החדשה. אמנה זו מקנה לארגון סמכויות המאפשרות לו להשפיע באופן דרסטי על מדיניות המדינות החברות בו.
הארגון לא מצא לנכון לגנות את אירועי הטבח, האונס והחטיפה שבוצעו על ידי החמאס ובחר להתמקד במצב הבריאותי בעזה, תוך גינוי ישראל על פעולות כמו פינוי אוכלוסיה מאזורי לחימה והתעלמות ממצב החטופים הישראלים ומאחריות חמאס להרס תשתיות ולשימוש במבנים אזרחיים לצורכי טרור
הניתוח שנעשה במכתב ארגון רופאי בריאות הציבור יוצא מנקודת המבט שהחזות אותה הארגון מציג אכן מאפיינת את פעילות הארגון, מהדהד את הסיפור אותו מנסה הארגון לשווק ודרכו לזכות בתמיכת הציבור, ומתעלם לחלוטין מהתנהלות הארגון בפועל. בראייתנו, מדובר בהצגה פשטנית של נושא מורכב, כאשר המשמעות של אימוץ ההמלצות של מומחי בריאות הציבור פירושה פגיעה בריבונות מדינת ישראל והובלת מדיניות בריאות אשר עלולה לפגוע באופן משמעותי באזרחי המדינה.
חוסר המקצועיות של ה-WHO במשבר הקורונה ובעקבותיו
משבר הקורונה הדגים את חוסר המקצועיות וההתרחקות של ארגון הבריאות העולמי מקנה מידה מדעי סביר. מדיניות הסגרים והריחוק החברתי שהוביל הארגון היתה חסרת ביסוס מדעי, חסרת תקדים וגרמה לנזקים כלכליים ובריאותיים חמורים ברחבי העולם. גישה של one size fits all הובילה לשיתוק הכלכלה ולרעב של עשרות מיליונים ברחבי העולם השלישי שכלל לא בסיכון לפגיעה משמעותית עקב התפלגות גילאים צעירה במיוחד.
לדוגמה, עם פרוץ המשבר, במרץ 2020, הגזים הארגון בתיאור חומרת אירוע הקורונה בערך פי עשרה, תוך בלבול חמור ובלתי מקצועי בין IFR (מספר מקרי המוות מכלל הנדבקים במחלה) לבין CFR (מספר מקרי המוות מכלל החולים שהגיעו לבתי החולים בוואהן). הנתון המטעה מאוד הזה, כאילו למעלה מ-3% מהאוכלוסיה צפויה למות מהמחלה, פורסם בצורה מקיפה ברחבי כל העולם ותרם רבות לתחושת ההיסטריה שאחזה במקבלי ההחלטות.
בשנת 2022 הכריז הארגון על מצב חירום עולמי נוסף, מס' 8 בהיסטוריה, בעניין אבעבועות הקוף, למרות השפעה זניחה לחלוטין ואופיינית לכל שנה של המחלה - פחות מ-100 מתים בכלל המדינות הנגועות
הארגון גם סיפק מידע סותר, לא מדעי ומטעה, בנוגע לאמצעי מניעה כגון מסיכות או ריחוק חברתי. המלצות הארגון גרמו לישראל לזנוח לחלוטין את תכנית הטיפול במגיפות שהוכנה על ידי מומחים ולגרום לעצמה לנזקים כלכליים ובריאותיים חמורים, תוך פגיעה באמון הציבור במערכת הבריאות.
מקור: ארגון הבריאות העולמי
דוגמה נוספת היא הנחיית הארגון לרשום כל נפטר עם בדיקת קורונה חיובית או חשד לקורונה ללא בדיקה כנפטר קורונה. שינויים אלה ואחרים עיוותו את תמונת המצב בקרב מקבלי ההחלטות ותרמו להכשרת השימוש בכלים דרקוניים שפגעו באופן אנוש בסטנדרטים הנהוגים במדינות דמוקרטיות.
בשנת 2022 הגדיל אף הארגון והכריז על מצב חירום עולמי נוסף (מס' 8 בהיסטוריה) בעניין אבעבועות הקוף, למרות השפעה זניחה לחלוטין ואופיינית לכל שנה של המחלה - פחות מ-100 מתים בכלל המדינות הנגועות בשנה שלפני ההכרזה כמו גם בכל שנה שלפני כן. החלטה זו ממחישה נטייה להגזמה אי רציונלית ולהחלטות חסרות ביסוס מדעי. בהתחשב בסדרי הגודל של אתגרי הבריאות האמיתיים מולם ניצבות המדינות השונות, לא מדובר בטעות קטנה.
שמירה על ריבונות ישראל ועל האינטרסים הבריאותיים והבטחוניים של אזרחיה
כמדינה ריבונית הנתונה לאיומים בטחוניים ייחודיים, ישראל מחויבת לקבל החלטות עצמאיות בנושאי בריאות וביטחון. התיקונים לתקנות הבריאות (IHR), שאושרו ביוני 2024, מעניקים לארגון הבריאות סמכויות חסרות תקדים.
לדוגמה, על פי סעיף 12.1, למנכ"ל הארגון תינתן סמכות מוחלטת להכריז על מצב חירום בריאותי. המסמך לא מפרט מה הם הקריטריונים שחייבים להתקיים כדי שיוכרז מצב חירום. במידה שמוכרז מצב חירום, הארגון עלול לחייב מדינות לנקוט צעדים המנוגדים לאינטרסים של האוכלוסיה המקומית, כגון הגבלת תנועה, הגברת המעקב אחרי האוכלוסיה ושיתוף מידע בעל אופי רגיש עם הארגון. כמו כן, הקמת רשת IHR לאומית (National IHR Authority) - מינוי גוף לאומי תחת השפעת הארגון - עלולה להגביל את סמכויות רשויות הבריאות הישראליות.
על החברות בארגון לפעול על פי הנחיותיו, אך לא ברור מהמסמך באילו דרכים יאכוף הארגון את ההחלטות המחייבות במקרה שבו אחת המדינות החברות אינה מקיימת את ההמלצות
לשילוב של חובת ציות לכל המלצותיו של הארגון מחד גיסא, וסמכות נרחבת להכריז על מצב חירום עולמי פוטנציאלי, מאידך גיסא, עלולות להיות השלכות כלכליות, בטחוניות ובריאותיות קשות עבור מדינת ישראל. הדוגמאות לעיל לחוסר המקצועיות של הארגון ממחישות את הקלות בה הארגון יכול "ללחוץ על כפתור החירום" ללא הצדקה מדעית.
עיון במסמך מגלה שעל החברות בארגון לפעול על פי הנחיותיו. יחד עם זאת, לא ברור מהמסמך באילו דרכים יאכוף הארגון את ההחלטות המחייבות במקרה שבו אחת המדינות החברות אינה מקיימת את ההמלצות. תמוה שכותבי מאמר התמיכה בארגון לא דורשים קבלת תשובות בסוגיה זו כתנאי מקדים לחתימה על מסמך משפטי מחייב.
הטיה אנטי ישראלית ואנטישמית בהתנהלות ה-WHO
הארגון מפגין דפוס עקבי של הטיה נגד ישראל. במהלך האסיפה ה-76 (מאי 2023) אושרה החלטה שהוגשה על ידי מספר מדינות כולל סוריה, קוריאה הצפונית ורוסיה, המגנה את ישראל על "הפרת זכויות בריאות" ביהודה ושומרון וברמת הגולן, ברוב של 76 מול 13. באותה עת, קוריאה הצפונית זכתה למושב במועצה הביצועית של הארגון, מה שמדגים כיצד מדינות עוינות יכולות להשפיע על מדיניות בריאות עולמית.
מאז שבעה באוקטובר 2023, הארגון לא מצא לנכון לגנות את אירועי הטבח, האונס והחטיפה שבוצעו על ידי החמאס. דו"חות הארגון התמקדו באופן חד צדדי במצב הבריאותי בעזה, תוך גינוי ישראל על פעולות כמו פינוי אוכלוסיה מאזורי לחימה והתעלמות ממצב החטופים הישראלים ומאחריות חמאס להרס תשתיות ולשימוש במבנים אזרחיים לצורכי טרור. באסיפה ה-77 (מאי 2024) הועלו שוב הצעות לגנות את ישראל, ללא התייחסות להקשר הבטחוני. גישה זו משקפת פוליטיזציה ואנטישמיות סמויה, המערערת את אמינות הארגון כגוף נייטרלי.
השפעת אינטרסים כלכליים ופוליטיים על החלטות ה-WHO
תקציב הארגון נשען על תרומות ממדינות (50%), מהסקטור הפרטי (20%-25%) ומגופים נוספים, כולל ארגונים לא ממשלתיים (NGO) שמקבלים תמיכה גם הם מהסקטור הפרטי. ארגונים כמו GAVI (הברית הגלובלית לחיסונים), ממומנים באופן נרחב על ידי קרנות פילנתרופיות וחברות תרופות.
השפעתם של תאגידי תרופות וקרנות פילנתרופיות מעלה חשש כי המדיניות של הארגון אינה מבוססת רק על קריטריונים מדעיים או ציבוריים, והחלטותיו עלולות להיות מונעות מאינטרסים כלכליים הנובעים מהתלות במימון בגופים אלה, ולא מדאגה לבריאות הציבור.
כאמור, במהלך משבר הקורונה, מדיניות הארגון תרמה לפגיעה כלכלית ובריאותית עולמית אנושה, תוך חיזוק גופים כלכליים התומכים בו, מה שמטיל ספק רב באובייקטיביות שלו.
מגמות פרישה עולמיות מה-WHO והזדמנויות לשיתופי פעולה חדשים
ארה"ב, התורמת הגדולה ביותר לארגון, החלה בינואר 2025 תהליך פרישה, שצפוי להסתיים ב-2026, בעקבות ביקורת על ניהול לקוי והשפעה סינית. ארגנטינה, הונגריה ואיטליה הודיעו על כוונתן לפרוש, ובריטניה דנה בחששות דומים. מגמה זו מצביעה על משבר אמון עולמי בארגון.
ישראל אינה תלויה בארגון למידע אפידמיולוגי, חיסונים או תקנים, כפי שהוכיחה ברכש חיסוני הקורונה ובקשריה עם גופים בינלאומיים. יש לדאוג לחיזוק מערך הבריאות הלאומי, למלאי חירום ולהרחבת שיתופי פעולה ישירים עם מדינות כמו ארה"ב
פרישה של ישראל תאפשר לה להצטרף לבעלות בריתה האסטרטגיות ולבנות שיתופי פעולה ישירים עם מדינות כמו ארה"ב, בעלות יכולות מדעיות מתקדמות וערכים דמוקרטיים משותפים. ישראל אינה זקוקה לתיווך הארגון שכן היא מפעילה מערכי מודיעין רפואי עצמאיים ומקיימת קשרים ישירים עם גופים כמו ה-CDC האמריקאי וחברות תרופות. אמצעים חיוניים להתמודדות עם מגיפות דוגמת מעבדות רפרנס (כדוגמת ה-CDC) עומדים לרשות ישראל במסגרת יחסים בילטרליים ללא צורך בתיווך הארגון.
לסיכום, למרות היתרונות לכאורה שמקנה חברות בארגון הבריאות הבינלאומי, החברות הזאת מהווה סכנה ממשית לפגיעה בריבונותה של מדינת ישראל, בערכיה ובחופש שלה להחליט בנושאי בריאות וביטחון. ארגון הבריאות העולמי אינו משרת את האינטרסים של ישראל ואף מסכן את ריבונותה ובטחונה.
לאור הנ"ל מח"צ פנתה לחברי ועדת הבריאות בקריאה לפרישה מיידית מארגון הבריאות העולמי לצד פיתוח חלופות ויכולות עצמאיות. ישראל אינה תלויה בארגון לצורך מידע אפידמיולוגי, חיסונים או תקנים, כפי שהוכיחה ברכש חיסוני הקורונה ובקשריה עם גופים בינלאומיים. על ישראל לדאוג לחיזוק מערך הבריאות הלאומי, למלאי חירום ולהרחבת שיתופי פעולה ישירים עם מדינות כמו ארה"ב.
לפניית מח"צ לוועדת הבריאות - ליחצו כאן.
הכותבים הם: ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, לשעבר מרצה בתכנית לניהול מצבי חירום ואסון; פרופ' אודי קימרון, המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר יפה שיר-רז, חוקרת תקשורת בריאות ומרצה, אוניברסיטאות רייכמן וחיפה; שי זקוב, PhD, חבר מליאת מח״צ; שחר גביש, חבר מליאת מח״צ
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
