במאמר מיוני 2023 בעיתון המקצועי של הצלב האדום (הידוע בכינויו The Red Uber) כותב פרופ' תיאודור מירון על שלוש קטגוריות של התייחסות הציבור האירופאי בשעתו לאירועי השואה: העומד מהצד, השומרוני הטוב והצדיק. העומד מהצד היה מודע לנזק, אך בחר להסיט מבט ולא לפעול; השומרוני הטוב קיים את חובתו לסייע לאחר, כל עוד הדבר לא העמיד אותו בסיכון משמעותי; והצדיק סיכן את חייו להציל יהודים.
כמעט 300,000 איש התגייסו לשירות מילואים מאז שבעה באוקטובר (משך שירות ממוצע 61 יום, 118,00 הורים, 19% נשים), ואלה בשירות קרבי הם מבחינתי צדיקים. בל נשכח שהם הגיעו מכל קצוות הקשת הפוליטית והאמונה הדתית (למעט, כמעט, מגזר אחד...). הם ומשפחותיהם שילמו מחיר כבד, לעתים הכבד ביותר, וחשוב לזכור גם זאת בעת המחאה. איני מטיפה לאחדות מזויפת שהיא מכבסת מילים לאחידות תחת הדיקטטור, אלא להכרה שאנחנו באמת מרקם עדין בארץ וערבים זה לזו. אלא שמאז חלפה כמעט שנה וחצי, וכרגע המילואים הם המחאה ולשם אנו נקראים בצו 8.
השתתפות פעילה במחאה אינה באה נטולת מחיר. ההכנסות של העצמאים יורדות, ימי החופש (ימי מאבק לחופש) לשכירים אוזלים. היות שהמוחים מתאפיינים בתחושת אחריות ומוסר, גם למטופלים/ לקוחות/ מקום העבודה, חלקם הגדול מנסה לפצות על ההיעדרות על חשבון זמנו הפרטי. אנו נוכחים משמעותית פחות לילדים בבית ולהורינו המזדקנים. ומעבר לפן הכלכלי של אובדן עבודה והוצאות דלק ותרומות, זה לא באמת ימי חופש אלא ימים מתישים.
ועדיין, במחאה אין צדיקים. אף אחד לא מסכן את חייו. לא נוסגר לגסטאפו ולא נושלך לצינוק אם נתמוך בשלטון החוק. מקסימום ניעצר ללילה. ועכשיו עלינו להחליט האם אנו עומדים מהצד או שומרונים טובים.
אתמול איים השר בן גביר על ראש השב"כ בהשלכתו לצינוק. בהתחשב בכך שמדובר בשר לבטחון פנים, הנחקר על ידי השב"כ בהחדרת כהניזם למשטרה (איפה הנסתר בחקירה? כהניסט הוא שר המשטרה), הדבר אינו בגדר פנטזיה אלא כמעט מציאות
הדבר החשוב לזכור, שאם המחאה תיכשל – באמת ובתמים נעבור מקטגורית שומרונים לצדיקים, במובן שאכן חיינו כפי שאנו מכירים אותם (ואולי – חיינו בכלל) יעמדו בסכנה. אתמול איים השר בן גביר על ראש השב"כ בהשלכתו לצינוק. בהתחשב בכך שמדובר בשר לבטחון פנים, הנחקר על ידי השב"כ בהחדרת כהניזם למשטרה (איפה הנסתר בחקירה? כהניסט הוא שר המשטרה), הדבר אינו בגדר פנטזיה אלא כמעט מציאות. הדבר העומד בין האיום להגשמתו הוא אנחנו, המחאה. המחאה כגב לבג"צ. המחאה כגב לראשי המשק להשבתתו. המחאה כקו אחרון לדיקטטורה מלאה.
ואיני שוכחת לרגע את החטופים: עמידה מנגד או קריאה לשחרורם. הם אלה שבאמת והיום ועכשיו בסכנת חיים מיידית.
אז אנא היו שומרונים טובים. אין צורך לסכן את מקום העבודה, אל תפסידו הכנסות שיגרמו לכם לפגר בתשלום המשכנתא ותנו לילדיכם תשומת לב. אבל כן, שלמו מחיר אפשרי של כסף, זמן ואי נוחות ומיצאו את האיזון. למרבית האנשים אין מניעה להגיע לירושלים פעמיים בשבוע אחרי העבודה, אפילו עם הילדים ולהפגין עד הערב. אין מניעה בוודאי לחתום על עצומות, לתרום למחאה, ללבוש חולצה עם תמונה של חטוף ולהנכיח אותו במרחב. ובהינתן שביתה – תשבתו, אבל באמת, ברחובות, לא בקניון ובחוף הים. היו שומרונים טובים ולא עומדים מהצד. בואו.
הכותבת, ד"ר דפנה שפט, היא מומחית לרפואה פנימית ופסיכיאטריה, מנהלת מרפאה פסיכוגריאטרית בשירות הציבורי
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
