מאמר דעה שעוסק בבריאות ככלי לגשר על פערים בין ישראלים לפלסטינים וקורא למנהיגי העולם לשקם את עזה פורסם השבוע בכתב העת New England Journal of Medicine. המאמר, "גשרי בריאות — נתיבים לבניית אמון בעזה ומעבר לה", מציג נרטיב התומך בשימוש במערכות בריאות כגשר לבניית אמון בין ישראלים ופלסטינים, במיוחד בעקבות אירועי אוקטובר 2023. הוא מבוסס על מחקר בנושא שפורסם בחודש נובמבר האחרון.
עוד בעניין דומה
המחברים קוראים להפסקת אש קבועה עם הפסקה מוחלטת של האלימות, במיוחד במתקני בריאות, ולבניית אמון בין ישראלים ופלסטינים במקביל לשיקום מערכת הבריאות בעזה. הם מציעים שיקום מיידי של תשתיות בריאות בעזה כמשימה משותפת לפלסטינים וישראלים, השקעה משמעותית בתכניות בריאות לבניית אמון והקמת גוף מקצועי, רב לאומי אזורי, המוקדש לבניית אמון דרך בריאות.
שלושה עמיתי מחקר בתכנית "יוזמת המזרח התיכון", במרכז בלפר למדע ויחסים בינלאומיים בבית הספר קנדי למדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד, חתומים על המאמר: ד"ר יסמין אבו פריחה, מהמרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, רופאה פנימאית המשלימה כעת התמחות קלינית ברפואה דחופה במרכז הרפואי בית ישראל דיקונס בבוסטון; נועם אלון, המעורבת בשיתופי פעולה ישראלים-פלסטינים במשך שנים; ואבנר הלפרין המוביל מאמצי חדשנות ויזמות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. עוד חתום על המאמר ד"ר עבד אל-רחמן אחמד, רופא פלסטיני שעבד בבתי החולים בעזה, מבית הספר הלר למדיניות חברתית באוניברסיטת ברנדייס בוולת'אם, מסצ'וסטס.
ד"ר יסמין אבו פריחה, מומחית לרפואה פנימית ב"סורוקה". צילום: ביה"ס קנדי, אוניברסיטת הרווארד
המאמר נפתח בתיאורים אישיים של המחברים מיום השבעה באוקטובר 2023, כאשר ד"ר אבו פריחה טיפלה בנפגעים ב"סורוקה", בעוד ד"ר אחמד נאלץ לעבור בין בתי חולים בעזה ולבסוף הפך לרופא היחיד במחנה פליטים בדרום הרצועה שבו היו 20,000 איש. נועם אלון איבדה בני משפחה בקיבוץ כפר עזה, ואבנר הלפרין עסק בפיתוח טכנולוגיות לטיפול בפגיעות פיזיות ופוסט-טראומטיות מהמלחמה.
שלושת עמיתי המחקר במרכז בלפר חקרו במשך שנתיים (2023-2024) את הפוטנציאל של תכניות בריאות חוצות גבולות לבניית אמון בין אוכלוסיות בקונפליקט. הם בחנו 16 תכניות בריאות משותפות המערבות ישראלים ופלסטינים, וציינו שחלקן המשיכו לפעול גם במהלך המלחמה, אך ללא דוגמאות מופרטות לכך.
אבנר הלפרין, מנכ"ל שיבא אימפקט. צילום: ויקיפדיה
המחקר המלא - A Healthcare Bridge Over Troubled Conflicts: A New Model for Building Trust Through Joint Healthcare Programs - פורסם כאמור בחודש נובמבר האחרון. בתקציר המנהלים כתבו כי המאבק במחלות ובמוות יוצר הזדמנות ייחודית לקידום שיתוף פעולה, בניית אמון וטיפוח בניית שלום בין קבוצות בסכסוך.
שיטות המחקר כללו ראיונות חצי-מובנים, איסוף נתונים ממדיה מקוונת ואתרי תכניות, שאלונים ומסמכים פנימיים. "המחקר מציע מתודולוגיה איכותנית וכמותנית חדשנית להערכת פוטנציאל בניית האמון של תכניות בריאות חוצות-לאומים, המבוססת על ניתוח של תכניות רפואיות משותפות ישראליות-פלסטיניות. בנוסף, הוא מספק המלצות ספציפיות כיצד בעלי עניין גלובליים ואזוריים יכולים למקסם את ההשפעה של בניית אמון באמצעות שירותי בריאות", כתבו המחברים.
הכותבים מפרטים כמה תכניות בריאות משותפות לישראלים ולפלסטינים, כולל הכשרה רפואית, קבוצות בריאות משותפות, שירותי בריאות מרחוק ועוד. על פי המחקר, שתי תכניות בלטו כדוגמאות יציבות לבניית גשרים במהלך המלחמה: "רופאים לזכויות אדם ישראל" - ארגון הומניטרי וסנגור מדיניות המובל במשותף על ידי ישראלים ופלסטינים ומפעיל מרפאות ניידות באזורים פלסטיניים עם גישה מוגבלת לשירותי בריאות.
כמו כן, "דרך להחלמה", ארגון של מתנדבים ישראלים המסיעים פלסטינים הזקוקים לטיפול רפואי ממחסומים בעזה והגדה המערבית לבתי חולים ישראליים. המחברים מציינים כי שישה מתנדבי הארגון נרצחו בשבעה באוקטובר וגופתו של מתנדב נוסף (עודד ליפשיץ – מערכת ד.א) שנחטף בחיים הוחזרה לישראל לאחרונה.
מחקרם זיהה שלושה גורמי מפתח התורמים לאפקטיביות של תכניות אלו בבניית אמון: שוויון בהשתתפות וקבלת החלטות, עוצמה ותדירות האינטראקציות, וכוונה מפורשת בשיחות על הקונפליקט ועל השימוש בתכניות בריאות לבניית אמון. מרכיב הכוונה המפורשת נמצא כבעל קורלציה החזקה ביותר עם בניית אמון.
ממצאי המחקר מראים כי תכניות בריאות חוצות-לאומיות יכולות להתגבר על הפרדה פורמלית ובלתי פורמלית, ליצור קשרים ולעזור בבניית אמון בין קבוצות בקונפליקט. הסקרים הראו שרבים מהפלסטינים והישראלים מוכנים לעבוד זה עם זה בתכניות הקשורות לבריאות, אפילו בזמן מלחמה.
משימה משותפת: שיקום מערכת הבריאות בעזה
המחברים קוראים להפסקת אש קבועה עם הפסקה מוחלטת של האלימות, במיוחד במתקני בריאות, ולבניית אמון בין ישראלים ופלסטינים ומציעים שיקום מיידי של תשתיות בריאות בעזה כמשימה משותפת והקמת גוף מקצועי רב-לאומי אזורי המוקדש לבניית אמון דרך בריאות.
שרידי בית החולים אלנג'אר שנהרס במהלך פעילות צה"ל ברפיח, דרום רצועת עזה, 20 בינואר 2025. צילום: עבד רחים חטיב/ פלאש 90
המאמר כולל טבלה מפורטת עם פרויקטים מוצעים לשיקום מערכת הבריאות בעזה בטווח הקצר (פחות מחמש שנים), הבינוני (חמש עד עשר שנים) והארוך (מעל עשר שנים), עם דגש על הכשרת עובדי בריאות, הגדלת נגישות לטיפול רפואי איכותי ויצירת פיקוח הולם.
המחברים רואים בעובדה שגם בתקופה האיומה שהחלה באוקטובר 2023, רופאים פלסטינים טיפלו בחולים יהודים ולהפך, הוכחה שמערכת הבריאות יכולה לבנות גשרי אמון. הם פונים לקובעי מדיניות ישראלים, פלסטינים, אמריקאים ואירופאים ובמדינות ערב, ומציעים כי בתכנון עתיד עזה, צעד ראשון צריך להיות שיקום והשקעה בתשתיות בריאות כנתיב לקראת שלום עתידי.
לדבריהם, מאה שנות סכסוך דמים יצרו מחסומים של עוינות וחוסר אמון בין ישראלים ופלסטינים. עם זאת, אפילו במהלך הימים הנוראים של מלחמת ישראל-חמאס, חלק מהפלסטינים והישראלים היהודים שיתפו פעולה באומץ במתן שירותי בריאות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
