הוועדה המייעצת לתכנון כוח אדם רפואי: "נתמקד בהכשרה איכותית"

בישיבה הראשונה של הוועדה המייעצת לתכנון כוח אדם רפואי שהתקיימה אתמול (ד') עסקו בצורך בראייה רחבה של הצרכים הלאומיים, תוך מיקוד בהכשרה רפואית איכותית על פני כמותית ובחשיבות העבודה המשותפת להשגת המטרה.

הוועדה, שהוקמה כגוף קבוע, תעסוק בתכנון ארוך טווח של כוח האדם הרפואי בישראל במטרה להתמודד עם האתגרים הגוברים במערכת הבריאות.

בישיבה השתתפו משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות; ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל; איילת גרינבאום-אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי; רייצ'ל ברנר שלם, ראש אגף בכיר תכנון כ"א במערכת הבריאות; עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית בישראל; ד"ר אורלי ווינשטיין, סמנכ"לית חטיבת בתי החולים של כללית; ד"ר רוני ורד, הרופא הראשי של כללית שירותי בריאות; פרופ' שלומי קודש, מנהל בית החולים סורוקה; ד"ר יובל לוי, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים; ד"ר דניאל לנדסברגר, רופא ראשי מכבי; ודניאל פדון, רכז בריאות אגף תקציבים במשרד האוצר.

בר סימן טוב, שפתח את הישיבה, הדגיש את הצורך הדחוף בתכנון ארוך טווח: "לפני כמעט עשור זיהינו את בעיית כוח האדם כסיכון אסטרטגי גדול מאוד למערכת הבריאות", אמר. הוא ציין כי ההסתמכות על הכשרת תלמידי רפואה בחו"ל הסירה את השליטה מהמערכת הן לעניין הכמות והן לאיכות הרופאים השבים ארצה. "הפעולה הראשונה שעשינו היתה באמת פעולת  מניעה, לשים חוסם עורקים, בדמות רפורמת יציב. מה שאנחנו עושים עכשיו זה ממש להגיע לליבה בנושא תכנון כוח אדם".

בר סימן טוב דיבר על הגידול הייחודי באוכלוסיה בישראל, על הגידול באוכלוסיית המבוגרים להם צרכים יחודיים, על העלייה בתחלואה הכרונית ועל הדרישה של הציבור לשירות איכותי. "זה העשור הכי מאתגר למערכת הבריאות, הן בשגרה וגם בחירום", אמר.

לצד העלייה בביקוש דיבר על השחיקה בכוח האדם וציין כי מצב זה מחמיר את הבעייתיות, בעיקר בפריפריה, שם קשה למצוא פסיכיאטר או אונקולוג או רופא שיקומי, או רפואה משפטית. כמו כן ציין את המאמצים שנעשו להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל והציג יעד של 2,000 סטודנטים חדשים מדי שנה עד סוף העשור.

ד"ר מנדלוביץ' סיפר כי הרעיון להקמת הוועדה נולד לפני כשנתיים, בכנס של ארגון ה-OECD, שארגן מינהל התכנון האסטרטגי, והדגיש את הצורך בעבודה משותפת: "אם הייתי רוצה שתצאו עם מסר אחד זה הצורך בעבודה משותפת שמבוססת על החזון ועל תפיסה מקצועית ועל הצורך להיות פרו אקטיבי", אמר.

עוד אמר כי גיוס כוח אדם הוא הנושא הבוער של מנהלי כל ארגוני הבריאות וכי החוסרים של מומחים במקצועות מסוימים הם חוצי מערכת, גם ברמת קהילה וגם ברמת בתי החולים, כך גם לגבי מתמחים. "יש מקצועות שיש בהם חסרים ברמת מומחים אבל אין בעיית ביקוש של מתמחים ויש מקומות שחסר מומחים אבל גם קשה מאוד לגייס מתמחים ולכן ברור שהפתרונות לא יכולים להיות פתרונות גנריים אלא נדרשים פתרונות דיפרנציאליים".

איילת גרינבאום-אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, אמרה כי מדובר באתגר כפול: עלייה חדה בביקוש לשירותי בריאות ושחיקה בהיצע. היא אמרה כי בעולם שבו הכשרת רופא אורכת 12 שנים והקמת בית חולים כ-20 שנה, נדרש תכנון לטווח ארוך. עוד ציינה כי משרד הבריאות מוביל "מהפכת נתונים" המאפשרת החלטות מבוססות ראיות וחיזוי עתידי, עם מיפוי כולל של שינויים דמוגרפיים, הזדקנות, פריסת שירותים וכוח אדם.

לדבריה, נדרשים שינויים מהותיים: קיצור הכשרת הסטודנטים, שיפור איזון בית-עבודה, היערכות להחלפת קריירה מואצת וכניסה מאוחרת לעבודה, והתאמת המערכת לעידן הדיגיטלי ובינה מלאכותית. עוד הדגישה את הצורך בהיערכות לטיפול באוכלוסיה מזדקנת עם מחלות מורכבות יותר וטיפולים חדשניים.

רייצ'ל ברנר שלם, ראש אגף בכיר תכנון כ"א במערכת הבריאות, הציגה את ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות בתכנון כוח האדם הרפואי: "אנו צופים שבעקבות העבודה הרצינית שעשינו ובזכות הפעילות של הוועדה הזו, בשנת 2033 ניישר קו עם שיעור הרופאים לנפש כמו במדינות ה-OECD".

עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, התריעה נגד קיצוצים במערכת הבריאות: "אסור בשום פנים ואופן שהקיצוצים המתוכננים יחולו על הבריאות ועל משרד הבריאות. זהו החוסן הלאומי שלנו", אמרה. כמו כן ציינה כי בהר"י מבינים ששיתוף הפעולה הוא הזדמנות לעשות דברים אחרת. "זאת הזדמנות לבחון מושגי יסוד. סוגיית המחסור ברופאים אינה רק שאלה כמותית. אם רופא מתמחה בלילה הוא גם מזכירה וגם סניטר, האם יש מחסור ברופאים או שאנחנו לא מנהלים את זה נכון?".

עו"ד ופנר סיפרה על מיזם של ההסתדרות הרפואית ליצירת מודל חיזוי לתכנון כוח אדם רפואי שישותף עם הוועדה. לדבריה, "ההסתדרות הרפואית קיבלה החלטה שזה תהיה המטרה הכי חשובה שלה בשנתיים הקרובות. רתמנו ארגונים בינלאומיים שמחייבים לסייע לנו דרך ההסתדרות הרפואית העולמית וארגונים אחרים, בליווי של אחת מחברות הייעוץ הטובות ביותר, והכל יעמוד לרשות הוועדה כתשתית. אנחנו רוצים אותן מטרות - שמירה על  רופאים איכותיים".

נציגי בתי החולים וקופות החולים הדגישו את המחסור החמור ברופאים, במיוחד בפריפריה ובמקצועות ספציפיים. ד"ר אורלי ויינשטיין, סמנכ"לית חטיבת בתי החולים של כללית, ציינה: "יש לנו בתי חולים בסקטורים מסוימים שיש בהם עשרות תקנים ריקים, ולכן צריך התערבות מסוג אחר. צריך לתכנן, אבל גם לייצר צעדים שבסוף יביאו את הרופאים".

בדיון זוהו מקצועות רפואיים במצוקה מיוחדת: פסיכיאטריה, גריאטריה, פתולוגיה, רדיולוגיה, אורולוגיית ילדים, נוירולוגיה, רפואת עור ומקצועות בריאות הנפש. כמו כן, צוינו אתגרים נוספים כמו הזדקנות כוח האדם הרפואי, השפעת רפורמת יציב על זמינות מתמחים בפריפריה וקושי בגיוס רופאים לתפקידי ניהול.

בסיכום הישיבה, הודגש כי הוועדה תפעל כגוף קבוע שיתכנס באופן שוטף, תבחן סוגיות ספציפיות, תציע פתרונות ותפקח על יישומם, במטרה לגבש מענה מערכתי לאתגרים הניצבים בפני מערכת הבריאות בישראל.