במחקר רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את היתרונות הקרדיווסקולריים של אגוניסטים לרצפטור GLP-1 בחולים בסיכון גבוה עם סוכרת סוג 2 (T2D) הסובלים ממחלה קרדיווסקולרית טרשתית (ASCVD), תוך השוואה של השפעות אלה לעומת ההשפעות של מעכבי דיפפטידיל פפטידאז 4 (DPP4i).
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במסד הנתונים של Optum Data Martי(CDM) ו-Komodo Healthcare Map™, המכסה את התקופה מ-1 בינואר 2018 ועד 30 בספטמבר 2022. המחקר כלל שני ניתוחי עוקבה תצפיתיים נפרדים. מאפייני הבסיס אוזנו תוך שימוש בהסתברות הפוכה לשקלול הטיפול. ניתוח CDM כלל 14,461 משתמשי סמגלוטייד ו-38,630 משתמשי DPP-4i, בעוד שניתוח Komodo Healthcare Map כלל 48,303 משתמשי סמגלוטייד ו-109,179 משתמשי DPP-4i.
מתוצאות המחקר עולה כי בניתוח CDM למשתמשים בסמגלוטייד הייתה ירידה מובהקת בסיכון לשבץ מוחי (יחס סיכון 0.54), אוטם לבבי (יחס סיכון 0.64) ותוצאים מורכבים שלהם (יחס סיכון 0.59) בהשוואה למשתמשים ב-DPP-4i. משתמשי סמגלוטייד חוו גם פחות אשפוזים הקשורים למחלה קרדיווסקולרית טרשתית, אשפוזים מכל-סיבה וביקורי חוץ כמו גם עלויות רפואיות נמוכות יותר. התוצאים של Komodo Health תאמו את התוצאים של CDM.
החוקרים סיכמי כי סמגלוטייד מפחית באופן מובהק את הסיכון לתוצאים קרדיווסקולריים, ניצול משאבי בריאות ועלויות רפואיות בחולים עם סוכרת סוג 2 ומחלה קרדיווסקולרית טרשתית, ותומך בשימוש באגוניסטים לרצפטור GLP-1 ובמיוחד בסמגלוטייד, באוכלוסיית חולים זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
