"שיבא": גישה חדשנית להפעלת תאי גזע רדומים ממח העצם

מחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב מציג גישה חדשנית להפעלת תאי גזע “רדומים” ממח העצם – פיתוח שעשוי להציל חולים אונקולוגים ומטופלים הזקוקים להשתלות מח עצם. החוקרים הצליחו, לראשונה, “להעיר” תאי גזע אנושיים בוגרים על ידי שימוש בטכנולוגיית Modified RNA (mRNA). 

המחקר בהובלת ד"ר תומר איטקין, מנהל המכון למחקר קרדיווסקולרי ב"שיבא" ומרצה בכיר בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות של אוניברסיטת תל אביב, פורסם לאחרונה ב-Nature Immunology ונעשה בשיתוף פעולה עם בתי החולים קורנל בניו יורק, מאונט סיני, MSKCC, המרכז לחקר הסרטן בטורונטו ואחרים.

במחקר פוענח מנגנון ביולוגי קריטי להפעלת תאי גזע בוגרים, שנחשבו עד כה למאתגרים לשימוש קליני. החוקרים הצליחו, לראשונה, “להעיר” תאי גזע אנושיים בוגרים על ידי שימוש בטכנולוגיית Modified RNA (mRNA), אותה טכנולוגיה ששימשה בפיתוח חיסוני הקורונה, ולגרום להם להתרבות מחוץ לגוף על גבי מצע של תאי תמך שהופקו מכלי דם – בדומה ליכולת הטבעית של תאי גזע צעירים מדם טבורי.

תאי גזע חיוניים להשתלות מח עצם, אך במקרים רבים, חולים אונקולוגים שעברו טיפולי כימותרפיה והקרנות אינם נותרים עם כמות מספקת של תאים להשתלה. בנוסף, מטופלים הזקוקים להשתלה מתורם מתקשים לעתים למצוא מספיק תאי גזע תואמים. הדבר גם נכון לחולים במחלות גנטיות נדירות שתאי הגזע שלהם עוברים "תיקון" בעזרת טכנולוגיה של הנדסה גנטית, אך לא מתקבלים מספיק תאים "מתוקנים" להשתלה.

הטכנולוגיה החדשנית שפותחה ב"שיבא", בשיתוף מכון סגול לרפואה רגנרטיבית של אוניברסיטת תל אביב, מאפשרת לראשונה הכפלה של תאי גזע בוגרים ומשפרת משמעותית את סיכויי ההצלחה של השתלות.

המחקר מציע שינוי פרדיגמה: במקום השתלות מסורתיות של תאי גזע והסתמכות על פעילותם האקראית, ניתן יהיה להשתמש בתאים מתוכנתים גנטית עם הכוונה מדויקת לפעילות של חידוש רקמות. השיטה החדשנית צפויה לסייע גם לחולים במחלות דם גנטיות כמו תלסמיה ואנמיה נדירה, ואף לשמש בעתיד לטיפולים רגנרטיביים בתחומים נוספים וברקמות בוגרות בהן אין תאי גזע, כגון הלב.