ד"ר ח', אורתופד בן 30, נעצר בחודש מרץ 2024 בבית החולים אל-נאצר בעזה בזמן עבודתו בעודו לבוש במדי רופא. אחרי 69 ימים בשדה תימן, בהם ספג אלימות קשה שבעקבותיה הזדקק לניתוח דחוף, הועבר למתקן חקירה באשקלון.
בעדות שגבה עו"ד מטעם "רופאים לזכויות אדם" בביקור בכלא עופר באוקטובר 2024, הוא סיפר: "היה רופא באשקלון שאני לא יודע מה שמו, שבמקום לטפל בי, הוא נתן לי סטירות בפנים ולא הסכים להוריד לי את כיסוי העיניים. לאחר מכן לקחו אותי וגילחו לי את השיער, קילחו אותי ואמרו לי שהריח שלי בלתי נסבל. אמרתי לאותו רופא, 'אנחנו עמיתים למקצוע, אתה אמור להתנהג אלי בצורה הומנית'. כשהוא שמע את זה, הוא נתן לי סטירות כשאני עדיין עם כיסוי עיניים ואמר לי 'אתה מחבל'" (עמ' 20 במסמך עדויות אנשי הרפואה).
הרפואה היא מקצוע עם יומרה אוניברסלית. האנטומיה האנושית המשותפת, המחקר הבינלאומי והעקרונות האתיים קושרים קהילה מקצועית גלובלית. מחקרים שנעשים בצד אחד של העולם מוצגים בכנסים בצד שני, והופכים לפרקטיקה בצד שלישי. בתהליך, רופאות ורופאים נפגשים, לומדים ומלמדים, ושותפים באגודות מקצועיות ומוסדות חוצי גבולות לאומיים וגיאוגרפיים. הם חלק מקהילה חוצת גבולות.
כשהרופא העזתי אמר לרופא הישראלי: "אנחנו עמיתים למקצוע", הוא התייחס לקהילה הזו ולציפייה שיש לכולנו מאנשים שאיתם אנחנו חולקים זהות, ערכים משותפים ותחושה של שותפות. זו פנייה לסולידריות ולהכרה בגורם המאחד והמשותף בין שני אנשים שדרכיהם הצטלבו באותו מקום, אך במצבים כל כך שונים.
כשהרופא העזתי אמר לרופא הישראלי: "אתה אמור להתנהג אלי בצורה הומנית", הוא התייחס לאתיקה המחייבת את הרופאות והרופאים באשר הם: החובה להכיר באנושיות המשותפת לכל אישה ואיש. האתיקה הרפואית היא יומרה אוטופית, כמעט מופרכת, הדורשת מאנשי הרפואה לראות מבעד להשתייכות קבוצתית או לשיפוט מוסרי. היא מנחה רופאות ורופאים לראות באדם שמולם כאדם, גם במצבי קיצון כשהחברה שלהם מלמדת אותם שהוא אינו.
מעל 250 אנשי צוות רפואי הועלמו בכפייה בעזה על ידי הצבא. מעל ל-150 מהם עדיין מוחזקים במתקני כליאה בישראל, ארבעה מהם מתו במעצר. עורכי דין מטעם "רופאים לזכויות אדם" ביקרו 24 מהם במתקנים השונים כדי לעמוד על נסיבות מעצרם ותנאי החזקתם
לפי העדות, תגובתו של הרופא הישראלי היתה סטירה. סטירה שהיא דחייה של החברות בקהילה משותפת ודחייה של הרעיון הבסיסי ביותר באתיקה הרפואית.
מעל 250 אנשי צוות רפואי הועלמו בכפייה בעזה על ידי הצבא. מעל ל-150 מהם עדיין מוחזקים במתקני כליאה בישראל, ארבעה מהם מתו במעצר. עורכי דין מטעם "רופאים לזכויות אדם" ביקרו 24 מהם במתקנים השונים כדי לעמוד על נסיבות מעצרם ותנאי החזקתם.
מהעדויות עולה שרובם נעצרו בתוך בתי החולים בשעה שביצעו את משימתם הרפואית. כולם מתארים כיצד הופשטו, הושפלו והוכו ומאז מוחזקים בתנאים קשים, נתונים לאלימות, עינויים והרעבה. לא הוגשו כנגדם כתבי אישום ובהארכות מעצרם השרירותיות, המתקיימות ללא ייצוג משפטי הולם, מנגנוני הביטחון לא הציגו עד כה עדויות אמינות הקושרות מי מהם לפעילות אלימה או לא חוקית.
הדו"ח שפרסמנו השבוע גורס כי המעצר ההמוני של אנשי הרפואה מעזה מהווה הפרה של ההגנה על צוותי בריאות בשעת עימות צבאי ופגיעה קריטית ביכולתה של מערכת הבריאות בעזה להעניק טיפול לאלפים הרבים המשוועים לכך. משתי הסיבות האלו, ומתוך מחויבות קהילתית לעמיתיהם למקצוע, הקהילה הרפואית בישראל היתה חייבת להרים קול מחאה, להביע סולידריות ולקרוא לשחרור מיידי של רופאי עזה הכלואים.
לצערנו עד כה, אנחנו עדים לשתיקה כמעט גורפת. שתיקה שהיא עצמה סטירה בפני הקולגות הפלסטינים שלהם ופגיעה במחויבותם של רופאים ורופאות למקצוע הרפואה. היד המכה, אם כך, היא לא רק זו של רופא אחד ממתקן חקירות, אלא ידם של אלפים רבים בקהילת הבריאות בישראל.
בימים אלה יש לקהילה הרפואית בישראל הזדמנות ללמוד, לא בכנסים מעבר לים, אלא ממש כאן מקרוב, מקולגות ישראלים שמשמיעים באומץ קול אחר, שמתנגד לקחת חלק בהפרות אתיות ושקורא לשינוי מדיניות הסותרת את עקרונות האתיקה הרפואית
הקהילה הרפואית מתהדרת בהיותה קהילה לומדת. רופאות ורופאים נדרשים לחיים של התמקצעות ושל לימוד מתמיד של התפתחויות חדשות במחקר ובפרקטיקה. בימים אלה יש לקהילה הרפואית בישראל הזדמנות ללמוד, לא בכנסים מעבר לים, אלא ממש כאן מקרוב, מקולגות ישראלים שמשמיעים באומץ קול אחר, שמתנגד לקחת חלק בהפרות אתיות ושקורא לשינוי מדיניות הסותרת את עקרונות האתיקה הרפואית; מקולגות פלסטינים שמסורים למטופליהם ולערכי המקצוע הרפואי בזמן שמשפחותיהם נעקרו מביתם, ללא שכר ותחת מתקפה מסכנת חיים; מפרמדיק באמבולנס שמפלס דרכו בכבישים חרוכים כדי להגיע לילדה שכל משפחתה הופגזה; מאחות שנשארה אחרונה בבית החולים האינדונזי בצפון הרצועה, או מד"ר חוסאם אבו ספייה, מנהל בית החולים כמאל עדוואן שנותר לצד אחרון המטופלים עד שנעלם גם הוא במתקני הכליאה הישראליים.
יש לנו הרבה מה ללמוד מחברי הקהילה שלנו בעזה. נתחיל בלעמוד לצידם ולקרוא לשחרורם.
הכותב, ד"ר גיא שלו, הוא אנתרופולוג רפואי ומנכ"ל רופאים לזכויות אדם
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
