רפורמת יציב תפחית את מספר הרופאים החדשים מקבלי הרישיון בכ-400-600 רופאים חדשים מדי שנה. כך עולה מדו"ח שפרסם בנק ישראל אתמול (ד') בנוגע להשפעתה הצפויה של רפורמת יציב על מספרם ואיכות הכשרתם של הרופאים בישראל.
עוד בעניין דומה
על פי הדו"ח, השפעת הרפורמה שמטרתה להסדיר את לימודי הרפואה בפקולטות בחו"ל, תורגש במיוחד באזורים פריפריאליים.
מחברי הדו"ח מציינים כי בשנים 2017–2018 התקבלו במשרד הבריאות תלונות על סטאז'רים חסרי ניסיון קליני, שהוכשרו בחלק מהמוסדות בחו"ל. הצפי הוא כי הרפורמה תשפר את איכות הרופאים החדשים בשל פסילת מוסדות לימוד חלשים מחו"ל.
כן נכתב כי להסתמכות על רופאים שהוכשרו בחו"ל מגבלות ובין השאר אי אפשר לפקח על איכות ההכשרה; הלימודים העיוניים והקליניים אינם תואמים בהכרח למקובל במערכת הבריאות הישראלית; וגדלה ההסתברות להגירת אנשים מוכשרים מהארץ.
בשנים האחרונות יושמו מספר צעדים להגדלה משמעותית של מספר הרופאים החדשים, אך בתקופה שבין השפעת הרפורמה לבין הבשלת הצעדים הללו עלול להיווצר מחסור ברופאים חדשים.
58% מהרופאים הפעילים בישראל בשנת 2020 הוכשרו בחו"ל, שיעור גבוה באופן חריג ביחס למדינות OECD אחרות. קבוצת הרופאים שהוכשרה בחו"ל כוללת גם עולים חדשים, אך רובה ישראלים שנסעו ללמוד רפואה בחו"ל, זאת בעיקר בגלל רף הקבלה הגבוה ללימודי רפואה בישראל והיצע מוגבל של מספר המקומות לסטודנטים בפקולטות הישראליות.
בשנים 2019-2021, מספר הרופאים החדשים בוגרי הפקולטות שנפסלו היה כ-500-600 בשנה, כ-30% מהרופאים החדשים שקיבלו רישיון באותן שנים. בהתאם למגמת העלייה שאפיינה את השנים האחרונות, סביר להניח שבשנים 2022-2024 מספר זה גדל מעבר ל-600.
מניתוחי הבחינה הפסיכומטרית עולה כי ככל שהישגיהם בבחינה משקפים את היכולות הקוגניטיביות של הנבחנים, רפורמת יציב צפויה להתבטא בשיפור הרמה הממוצעת של יכולות הרופאים בישראל. אמנם איכות הסינון והרמה המקצועית של רופאים קשורה במשתנים רבים נוספים, חלקם תכונות שאינן נצפות בנתונים, אולם סביר שמשתנים אלה מתואמים גם עם יכולותיהם הקוגניטיביות.
הכותבים מסיקים כי "ישראלים מוכשרים רבים מוותרים על לימודי רפואה בגלל הרף הגבוה, ובוחרים ללמוד מקצועות אחרים או שנוסעים ללמוד רפואה בחו"ל ולא חוזרים לישראל בסיום לימודיהם. משמע שהסף הגבוה מאוד ללימודי רפואה בישראל גורם למערכת הבריאות הישראלית להפסיד רופאים מוכשרים רבים. ייתכן שהממצא האמור תומך בהגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בפקולטות הישראליות ככלי המרכזי להגדלת מספר הרופאים בישראל", צוין.
על רקע הירידה הצפויה של 400-600 רופאים חדשים החל מ-2026 כתוצאה מיישום הרפורמה, החל משרד הבריאות בשנים האחרונות לנקוט צעדים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל ולטיפוח הקשר עם סטודנטים ישראלים שנסעו ללמוד במוסדות מאושרים בחו"ל ולעידוד עלייה של רופאים.
הצעדים העיקריים שננקטו בנושא זה החל מ-2019 כוללים: פתיחת בית ספר לרפואה באריאל ב-2019 (70 סטודנטים), ביטול תכניות לסטודנטים מחו"ל והסבת התשתיות לסטודנטים ישראלים ב-2023 (130 סטודנטים), אישור פתיחת פקולטה פרטית ללימודי רפואה באוניברסיטת רייכמן ב-2025 (80 סטודנטים), מתן הלוואות מותנות לסטודנטים שנוסעים ללמוד רפואה בפקולטות מאושרות בחו"ל במסגרת תכנית "אופקים" החל מ-2024 (100 סטודנטים בשנה) ותוכניות נוספות, שהיקפן קטן יותר. כמו כן, שתי פקולטות חדשות לרפואה, במכון ויצמן ובאוניברסיטת חיפה, צפויות להיפתח בקרוב.
בהתאם לחוק ההסדרים 2025, עמד מספר הסטודנטים החדשים לרפואה בישראל בשנות הלימודים 2024 על 1,228, ומתוכנן כי מספר זה יעלה עד 2027 ל-1,700, כחלק מתכנית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל. יחד עם זאת כפי שעולה ממספר דו"חות שנבדקו בנושא, קיימים מספר גורמים נוספים המדגישים את הצורך ליישם את הצעדים להגדלת מספר הרופאים בישראל. עם גורמים אלה נמנים גידול האוכלוסיה והזדקנותה, הפעילות הגילית של הרופאים, יחס הרופאים לגודל האוכלוסיה, שהוא בישראל נמוך ביחס לממוצע מדינות ה-OECD (3.48 ביחס ל-3.7 ב-2022) וגורמים נוספים.