רק 8% מהאוכלוסיה בגיל 50 ומעלה בישראל חתמו על טפסי הנחיות רפואיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות, המאפשר לכל אדם לקבוע מראש כיצד יטופל אם יהיה במצב רפואי המוגדר כ"חולה הנוטה למות". הסיבה המרכזית לשיעור הנמוך היא חוסר מודעות - 68% מהישראלים בני 50 ומעלה כלל לא שמעו על החוק ו-14% נוספים שמעו עליו אך אינם מכירים את פרטיו.
עוד בעניין דומה
הנתונים עולים מסקר חדש שערך מכון סמית עבור ח"כ ד"ר מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), שפורסם אתמול (ג') בכנס לציון 20 שנה לחוק "החולה הנוטה למות" שהתקיים בכנסת בשותפות עם עמותת ליל"ך (לחיות ולמות בכבוד), המקדמת הסברה לגבי "חוק החולה הנוטה למות" ומספקת סיוע במילוי הטפסים, וכן האיגוד הפליאטיבי של הר"י בראשות ד"ר רוני צבר.
מטרתו של חוק החולה הנוטה למות (התשס"ו-2005) הוא להסדיר את דרכי הטיפול בחולה חשוך מרפא הנוטה למות. על פי החוק, החולה יכול להורות על הימנעות מטיפולים מאריכי חיים הגורמים לסבל, כמו הנשמה מלאכותית או החייאה, וכן יכול למנות מיופה כוח שיפעל בשמו כשלא יוכל להביע את רצונו בעצמו.
הסקר נערך בסוף חודש ינואר 2025 בקרב 400 איש כמדגם מייצג של גילאי 50+, בפיזור ארצי מייצג (טעות הדגימה 5%). על פי ממצאי הסקר, המודעות לחוק עולה עם הגיל: האחוז ששמע על החוק עולה מ-30% בקרב גילאי 50-59, ל-42% בגילאי 75 ומעלה. כאשר ניתן למשתתפים הסבר קצר על מהות החוק, שיעור המודעות עלה ל-45%.
קיימים פערים משמעותיים במודעות בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. בעוד בקרב המגזר החילוני קיימת מודעות של 41%, רק 21% מהמגזר החרדי מכירים את החוק ומטרתו.
גם מקורות המידע על החוק נבחנו בסקר: רק 9% מהמשיבים ששמעו על החוק ציינו שהגיעו למידע דרך גורם רפואי כלשהו. לעומת זאת, רוב המידע מגיע דרך סיפורים אישיים (44%) או באמצעות התקשורת (36%).
גם בקרב אלה שמכירים את החוק, 54% העידו שאינם מכירים את התהליך הכולל מילוי טפסים. כאשר נשאלו אם בכוונתם למלא טפסים בעתיד, רק 39% מאלה ששמעו על החוק אך טרם מילאו טפסים השיבו בחיוב (18% בטוחים שכן, 21% חושבים שכן), בעוד 46% השיבו בשלילה (30% בטוחים שלא, 16% חושבים שלא).
הפער בין המודעות לערך החשיבות של החוק הוא עצום. בעוד רוב הציבור לא מודע מספיק לחוק, 86% מהמשיבים שהביעו דעה חושבים כי הוא חשוב (49% "מאוד חשוב" ו-37% "די חשוב"). הממצא המעודד היחיד הוא בקרב בני 75 ומעלה המכירים את החוק, שם 61% מילאו את הטפסים באופן אישי. הממצאים מצביעים על צורך דחוף בהגברת המודעות לחוק ולחשיבותו, במיוחד באמצעות מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים.
נתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות מראים גידול משמעותי במספר החותמים על טפסי הנחיות רפואיות מקדימות לאורך השנים - משלושה חותמים בלבד בשנת 2000 ועד לשיא של 12,325 חותמים בשנת 2023. למרות המגמה החיובית, המספר הכולל של החותמים מהווה טיפה בים ביחס לאוכלוסיית היעד הפוטנציאלית.
לדברי ד"ר ענת מאור, יו"ר עמותת ליל"ך, העובדה שהצוותים הרפואיים, שאמורים להיות בחזית ההסברה וההנגשה של זכויות החולים, כמעט ואינם משמשים כמקור מידע בנושא כה קריטי, מצביעה על כשל מערכתי. "לאחר 20 שנה, הגיע הזמן שמשרד הבריאות יעמוד במחויבותו החוקית והמוסרית ויקצה משאבים ראויים להעלאת המודעות לחוק. כל נושא סוף החיים צריך לעבור למצב שבו הוא באחריות ממלכתית מוצהרת ומתוקצבת כראוי. הזכות לסיים את החיים בכבוד ובלי סבל היא זכות אנושית בסיסית, והגיע הזמן שהמדינה תעשה הרבה יותר כדי להבטיח שכל אזרח יוכל לממש אותה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
