ביהמ"ש לביה"ח לניאדו: להפסיק הפליית נשים בטיפולי פוריות

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בראשות השופט עוז ניר נאוי, הורה לבית החולים לניאדו בנתניה להפסיק את מדיניות ההפליה של נשים שאינן נשואות במתן טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF). בפסק דין תקדימי שניתן אתמול (א') בתביעה הייצוגית, קבע בית המשפט כי בית החולים יחויב לספק את מכלול השירותים הניתנים במרפאת הפריון לכל מטופלת הזקוקה להם, ללא קשר למעמדה האישי.

בפסק הדין הוערך מספר הנשים שנפגעו ממדיניות בית החולים לניאדו בין השנים 2008 ועד למתן פסק הדין בכ-1,320 נשים. היקף זה של נפגעות קובע למעשה את תקרת הפיצוי הכולל האפשרי במסגרת התובענה בסך של עד 2.37 מיליון שקל לחברות הקבוצה.

התביעה הייצוגית כללה נשים שאינן נשואות הסובלות מבעיות פוריות, שבהתאם להסכמים עם קופות החולים היו זכאיות לקבלת טיפולי פוריות ב"לניאדו", אך לא פנו באופן אקטיבי לקבל את הטיפול שם.

ביה"ח נימק: חשש לגילוי עריות וממזרות

התובענה, שהוגשה לפני כעשור, עסקה במדיניות בית החולים שלא לספק שירותי הפריה חוץ גופית לנשים שאינן נשואות הסובלות מקשיי פוריות. בית החולים נימק את מדיניותו בחשש מכך שילד שייוולד לא יירשם כצאצא של האב, דבר שעלול לגרור בעיות הלכתיות, כגון איסור גילוי עריות וממזרות.

התובעת, תושבת נתניה שאינה נשואה וסובלת מקשיי פוריות, פנתה לבית החולים בשנת 2014 לקבלת טיפולי הפריה, אך נדחתה בשל אי רישומה כנשואה במרשם האוכלוסין. התביעה הוגשה במקור על סך 60 מיליון שקל.

התובענה אושרה כייצוגית בהחלטת בית המשפט המחוזי בשנת 2017, אך בית החולים ערער לבית המשפט העליון. בשנת 2022, דחה בית המשפט העליון את הערעור וקבע באופן מפורש כי מדיניות בית החולים המפלה בין מטופלות מחמת "מעמד אישי" מפרה את חוק זכויות החולה האוסר על הפליה. מניעת טיפולי פוריות מאישה רק משום שאיננה רשומה כנשואה היא "מפלה, פוגענית וכואבת", נכתב. השופטת ברון כתבה אז בפסק הדין: "סגירת הדלת בפני נשים שאינן נשואות מבטאת אמירה המתייגת את כל אותן משפחות חדשות כפסולות ונחותות ביחס למשפחה המסורתית".

במהלך הדיונים הוגשה לבית המשפט העליון עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהציגה מתווה שגובש בשיתוף משרד המשפטים, משרד הבריאות ורשות האוכלוסין וההגירה. יש לציין כי הסוגיה נדונה בכמה פגישות במשרד הבריאות עוד בשנת 2018, שם נבחנו אפשרויות לגבש הסדר שיאפשר קבלת טיפולי הפריה ב"לניאדו" גם לנשים שאינן נשואות.

ביהמ"ש: מדיניות מפלה הפוגעת בכבוד האדם

בפסק הדין דחה השופט נאוי את טענת בית החולים כי לא הפלה, אלא רק ביקש להבטיח רישום האב, וקבע: "מרגע שבית החולים מאשר כי מדיניות ההבחנה שלו בין המטופלות נעשית על בסיס מעמד אישי (נשואות או לא נשואות) ואינה נסמכת על שיקולים רפואיים, אין מנוס מסיווג המדיניות כהפליה אסורה".

השופט נאוי הדגיש בפסק הדין כי "איני יכול לקבל את טענת בית החולים כי התובעת לא נפגעה. האמנתי לתובעת כי חשה השפלה מהתנהלות בית החולים, ואף מקובלת עלי טענת התובעת כי אישה העוברת טיפולי פוריות נמצאת במצב לא פשוט, וכאשר היא נדחית על רקע מעמדה האישי, מדובר בהשפלה אינהרנטית". עוד כתב כי עצם מדיניותו המפלה של בית החולים מהווה פגיעה בגרעין הקשה של כבוד האדם והיא עלולה להוביל לנזק לא ממוני.

במסגרת הפיצוי, כל אחת מחברות הקבוצה תהיה זכאית לסכום של 1,800 שקל, בכפוף לחתימה על תצהיר המאשר שהיתה מודעת למדיניות המפלה וחשה תחושות שליליות בשל כך.

הרגולטור לא הפעיל את סמכותו

עוה"ד ד"ר עדי ניב יגודה וחגי קלעי שייצגו את התובעות מסרו כי "זהו פסק דין תקדימי והיסטורי שמפסיק הפליה ארוכת שנים כלפי נשים בתחום הבריאות. צר לנו שבית החולים בחר שלא לתקן את דרכיו, לאחר שכבר לפני שנים הבהיר לו ביהמ"ש העליון כי הוא נוקט מדיניות מפלה ואסורה כלפי נשים. פסק הדין הוא ציון דרך מהותי ומשמעותי בהגנה על זכויות של מטופלים במערכת הבריאות ושל נשים בפרט".

עוה"ד ציינו כי "טרם הפנייה לערכאות משפטיות נעשו כל הצעדים להימנע מהליכים משפטיים, לרבות פניות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות בבקשה להפעיל את סמכותו להורות לבית החולים לחדול מהפליית נשים, אך בפועל בחרה היועצת המשפטית דאז לגבות את הפגיעה בנשים בטענה שמדובר במוסד רפואי בבעלות עמותה פרטית. זה מקרה קלאסי שאם הרגולטור היה מיישם את החוק ומפעיל את סמכותו ניתן היה להימנע מההליך המשפטי. פסק הדין קבע את הפיצוי הגבוה ביותר אי פעם שנפסק בישראל לנפגעות הפליה בתובענה ייצוגית", אמרו.

נזכיר כי באפריל 2024, נחתם בבית החולים שערי צדק בירושלים הסכם פשרה בתביעה דומה, שבו התחייב המרכז הרפואי לספק שירותי פוריות לנשים לא נשואות ולהשקיע 9.5 מיליון שקל בצעדים לטובת הציבור. הסכם זה כלל הקמת קרן כספית ייעודית לטובת נשים הנזקקות לטיפולי IVF והרחבת פעילות מחלקת הפריה.