כמויות המזון שהועברו לעזה גבוהות מהסטנדרט ההומניטרי הבינלאומי

כמויות המזון שהועברו לעזה בין החודשים ינואר ליולי 2024 עמדו בסטנדרטים הבינלאומיים למתן סיוע הומניטרי בשעת משבר, למעט בחודש פברואר. עם זאת, אין בנתונים אלה כדי להעיד על נגישות בפועל למזון או על צריכתו על ידי האוכלוסיה. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות (מלמ"ב).

החוקרים ביקשו לספק נתונים אובייקטיביים וניתנים לאימות כדי לברר כמויות ותכולה תזונתית של מזון שסופק לעזה דרך מעברי גבול ישראליים, בחנו את רישומי המזון שהועבר לרצועת עזה דרך מעברי הגבול הישראליים בחודשים ינואר עד יולי אשתקד וניתחו את הנתונים שתועדו על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) לגבי כל משלוחי המזון שאושרו והועברו דרך היבשה, הים והאוויר.

בסך הכל הועברו 478,229 טון מזון באמצעות 28,734 משאיות והצנחות. הכמות הממוצעת של קלוריות זמינות לאדם ליום עמדה על 3,004 קלוריות, עם 98 גרם חלבון (13% מהאנרגיה), 61 גרם שומן (18% מהאנרגיה) ו-23 מ"ג ברזל. למעט חודש פברואר, שבו היתה ירידה בכמויות לעומת ינואר, נרשמה עלייה יציבה בכמויות המזון, האנרגיה, אבות המזון והברזל שהועברו לעזה.

החוקרים מצאו כי כמויות האנרגיה, החלבון והשומן, אך לא הברזל, במזון שחצה את הגבול לעזה עלו באופן עקבי על הסטנדרטים הבינלאומיים, גם לאחר התאמה לאפשרות של אובדן מזון גבוה ולהתפלגות הגילאים של האוכלוסיה בעזה.

החוקרים מציינים שחוסר הביטחון התזונתי בעזה קשור בעיקר לקשיים בחלוקה אמינה של המזון, אחסונו והבטחת הגישה אליו בתוך עזה בתנאי מלחמה. בין הגורמים המעכבים נמנים סיכוני ביטחון לעובדי הסיוע, גניבה, ביזה ואגירת מזון ואספקה, והתקפות על חיילים בנקודות מעבר ובמסדרונות הומניטריים. תשתיות הרוסות, מחסור בעובדי סיוע, משאיות, חלקי חילוף ודלק מקשים גם הם על משימות הסיוע.

בנוסף, נזק ליכולת הייצור החקלאי המקומי ולתשתיות מערכת המזון, הגבלות על אזורי דיג, פגיעה במקורות פרנסה ועקירה המונית תרמו לקשיי הגישה למזון.

אתגר משמעותי נוסף הוא הקושי להגיע לעזתים שלא התפנו מאזורי הלחימה מול חוסר ודאות לגבי מספרם ומקומות המחסה שלהם, והגבלת הגישה של סוכנויות הסיוע לאזורים אלה כדי להפחית סיכון לעובדיהן.

בהתייחסות לירידה בכמות המזון שהועבר לרצועה בחודש פברואר נכתב כי באותה תקופה התקיימו פעולות לחימה אינטנסיביות, ובמקביל פעילים ישראלים חסמו את העברת משאיות הסיוע ההומניטרי דרך מעבר כרם שלום בטענה שהן מסייעות לחמאס. בתגובה לירידה בהעברת הסיוע במעבר כרם שלום הוחל במבצע הצנחות מזון אוויריות.

המחברים מציינים כי המשבר בחודש פברואר היווה זרז הן להתרעות של ארגוני הסיוע על סכנת רעב והן לתגובת מתפ"ש בחודשים שלאחר מכן. כתוצאה מכך, מתפ"ש פתח בהדרגה נתיבי כניסה חדשים לרצועה והפחית את מספר הימים בהם המעברים היו סגורים. צעדים אלה הובילו להגדלה משמעותית בהעברת המזון לעזה, כאשר בחודשים אפריל ומאי נרשמו הכמויות הגבוהות ביותר של אספקת מזון מאז תחילת המלחמה.

מסקנות המחקר מצביעות כאמור על כך שלמרות שכמויות מספקות של מזון מזין הועברו לרצועת עזה במהלך רוב המחצית הראשונה של 2024, אין בנמצא דרך לוודא שהמזון הגיע ליעדו.

החוקרים ממליצים על שיתוף פעולה מוגבר בין כל הגורמים המעורבים כדי לשפר את המעקב אחרי זמינות המזון, נגישותו וערכו התזונתי, במיוחד באזורים שנפגעו קשה מהלחימה. בשורה התחתונה, כמויות המזון שנכנסו לרצועת עזה, למרות כל הקשיים המתוארים במאמר, הן עדות למאמצים שעשתה ישראל.

צוות החוקרים החתום על המחקר: ד"ר נעמי פליס-איסקוב מהמחלקה לקידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, מכון גרטנר ומשרד הבריאות, פרופ' דורית ניצן, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רונית אנדוולט מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, פרופ' אהרון טרואן מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון באוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', סמנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ופרופ' גלעד טוויג ממכון גרטנר והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב.